מילון מונחים גירושין

בחר אות להגעה למונחים..

א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י

כ   ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת


א.

 אבהות-

אדם נחשב אב ביולוגי של ילד שנוצר מזרעו.

הקביעה המשפטית מתקבלת לאחר בדיקה גנטית רפואית- בדיקת רקמות.

לא ניתן לחייב אדם לבצע בדיקה זו, אך במידה וסירב לקיים צו של בית משפט, סירוב זה יוצר חזקה משפטית לפיה הוא האב.

 

אגרת משפט-

בעת הגשת תביעה או בקשה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה ישלם מגיש התביעה/בקשה אגרה (מס) במזכירות בית הדין/משפט.

 

אחזקת מדור-

בנוסף לתשלום של האב במדור עבור ילדיו, הוא מחויב בתשלום ההוצאות השוטפות הקשורות במדור, כגון: ארנונה, מים, חשמל, גז, ועד בית וכיוצ"ב.

יחס התשלום הינו נגזרת ישירה ממספר הילדים.

 

אחזקת רכב-

כאשר יש לאישה רכב המשמש לטובת הילדים, על האב להשתתף בהוצאות אחזקת הרכב. יחס התשלום הינו נגזרת ישירה ממספר הילדים.

 

איזון משאבים-

חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג על פי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג- 1973.

 

אסורה על בעלה ובועלה-

במידה ובמסגרת דיון גירושין עם הוכחות בבית הדין הרבני

יתגלה כי אישה בגדה בבעלה עם גבר אחר,  יוציא בית הדין הרבני החלטה לפיה חייבת האישה להתגרש מבעלה ובמידה ותחפוץ להינשא לאותו הגבר, יתקיים בעניין בירור.

 

אפוטרופוס-

כאשר יש קטין או אדם שאינו כשיר מבחינה נפשית או רפואית, ממנה בית המשפט גוף או אדם שידאג לענייניו, כלומר להיות לו לאפוטרופוס.

 

ב.

בגידה-

אישה נשואה המקיימת יחסי אישות עם גבר שאינו בעלה מוגדרת כאישה בוגדת.  בית הדין הרבני מברר טענה כזו לעומק ולא יפסוק לה מיידית מזונות.

בית המשפט לענייני משפחה יפסוק לרוב מזונות זמניים וימתין לשלב ההוכחות במשפט.

במידה ותוכח אשמת האישה  תהא אסורה על בעלה ותאבד את כתובתה ואת זכותה למזונות.  לפי ההלכה היהודית יש צורך בהוכחות ברורות וחד משמעיות כדי להוכיח בגידה - זנתה תחת בעלה.

 

בדיקת רקמות - חזקת אבהות

כאשר רוצים לקבוע באופן קרוב לוודאי מי הם הוריי הילד מבצעים בדיקת דם - בדיקה גנטית.  בארץ ניתן לבצע בדיקה זו רק עם צו של בית משפט, אך לא ניתן לכפות את ביצועה. אדם המסרב לעשות את הבדיקה מקים חזקה לפיה הינו אבי הילד.

  

בית דין רבני-

בית הדין הרבני הינו המוסד היחיד המוסמך לדון בגירושין ולתת לו תוקף של פסק דין ואחד משני המוסדות המוסמכים לדון במזונות אישה וילדים, חלוקת רכוש וכיו"ב. המוסד השני הינו בית המשפט לענייני משפחה.

בית הדין הרבני פוסק לפי ההלכה ומתייחס לאוכלוסייה היהודית.

היה והגיש בעל תביעת גירושין וצירף לתביעה זו את מזונות אשתו (כריכה כנה) עוד לפני שזו הגישה תביעה למזונות בבית המשפט לענייני משפחה,  בית הדין הרבני הוא המוסמך לדון בכך. אין הדין שווה לגבי מזונות ילדים,  כאן נדרשת הסכמה של הבעל ואשתו ותמיד יכולה האישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

 

 

בית הדין הרבני הגדול-

בית הדין הרבני הגדול נמצא בירושלים, אליו ניתן לערער בערכאות ערעור על החלטות ופסקי דין שהתקבלו בבתי הדין הרבניים.

 

בית משפט לענייני משפחה-

בית המשפט לענייני משפחה הינו בית משפט אזרחי, המוסמך לדון בכל סוגיות המשפחה האזרחיות למעט גירושין. ביהמ"ש מוסמך לדון במזונות אישה במידה וזו הגישה תביעתה לפני שהוגשה תביעה מצד הבעל לבית הדין הרבני, מוסמך לדון במזונות ילדים גם במקרה בו הבעל הקדים והגיש תביעה בבית הדין הרבני, מוסמך לאשר הסכם גירושין חתום כולל כזה שהושג בהליך של גישור.

 

בן מרדן-

כאשר בן מסרב לראות או להיות בקשר עם האב הביולוגי שלו יכול בית המשפט להחשיבו כבן מרדן ואף לצמצם את מזונותיו.

 

בעל דין-

בעל דין הינו כל צד בהליך משפטי המתנהל בבית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בעל דין יכול להיות ההורה ו/או הילדים באמצעות ההורים.

 

בקשה בכתב-

בקשה בכתב היא הליבה של כל כתב תביעה המוגש ע"י אחד מבעלי הדין: בקשה לפסיקת מזונות, לשינוי חלוקת רכוש, להסדרי ראייה וכיו"ב.

 

ג.

 גט-

גט זו תעודת גירושין שהבעל מעניק לאשתו ונותנת תוקף לסיומם של הנישואין.

זהו תהליך שנמצא בסמכות של בית הדין הרבני בלבד.

 

גט בכפייה-

כאשר צד מסרב לתת גט יש לבית הדין הרבני את הסמכות לתת גט בכפייה ולהשתמש נגד סרבן הגט בפעולות כגון קנס, צווי מאסר, עיכוב יציאה מהארץ ואחרים.

 

גט מעושה-

כאשר ניתן גט ומתברר שזה היה באמצעים לא הוגנים, לא מרצון חופשי או בכפייה יבוטל גט זה.

 

גילוי מסמכים-

במהלך הדיונים המשפטיים על הצדדים להעביר האחד למשנהו את כל המסמכים הרלבנטיים לתיק שבכוונתם לעשות בהם שימוש במשפט.

 

גירושין-

הליך הגירושין נמצא בסמכות בלעדית של בית הדין הרבני, הינו ההליך המסיים את הנישואין בין בני זוג יהודים.

 

גירושין בהסכמה-

כאשר יש הסכמה ורצון משותף של שני בני הזוג לסיים את הנישואין בצירוף הסכם גירושין.

 

גישור בגירושין-

כאשר שני בני הזוג מעוניינים לסיים את הנישואין בהסכמה ופונים לצד שלישי (בדרך כלל עורך דין לענייני משפחה)שהוא מגשר מקצועי על מנת שזה יעזור לפתור את המחלוקות שעדיין קיימות. כל מה שנאמר בגישור חסוי ולא יכול לשמש כראייה של אחד הצדדים בבית המשפט.

 

 

ד.

דיור-

על פי ההלכה והדין העברי חייבים בני הזוג במזונות ילדיהם הקטינים. האב לצרכיהם ההכרחיים וביחד עם האם לשאר הצרכים.

 דמי טיפול-

כחלק מתשלום המזונות הנפסק לאם ע"י בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יש גם דמי טיפול בילדים. דמי הטיפול פוחתים בהתאמה לעליית גיל הילדים.

 

ה.

 הארכת מועד-

כאשר בית המשפט נותן פרק זמן נוסף מעבר לזמן החוקי להגשת מסמך, תגובה, תשלום וכיו"ב.

 

הגדלת מזונות ילדים-

כאשר הצד המשמורן שמקבל מזונות, בדרך כלל האם מבקש להגדיל את סכום המזונות שנפסק בעבר. התנאי העיקרי להגשת בקשת ההגדלה הינו שינוי נסיבות מהותי שבעצם לא התקיימו בזמן שנפסקו המזונות הנוכחיים. אין טבלה של נסיבות מוצדקות וכל מקרה שכזה ייבחן לגופו.

 

הוצאה לפועל-

זהו הגוף המוסמך לגבות חובות בגין אי תשלום מזונות. כאשר אישה ובידה פסק דין מגיעה ללשכת ההוצאה לפועל היא יכולה לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד החייב ובעזרת הלשכה להטיל עיקולים, לעכב את יציאתו מהארץ ואף להוציא לו צו מאסר.


הוצאות משפט-

בתום כל משפט מחליט בית המשפט לפי שיקול דעתו האם לחייב את הצד המפסיד בסכום כספי שאותו הוציא הצד הזוכה לצורך ניהול המשפט.

 

הוצאות רפואיות חריגות-

הוצאות רפואיות שאינן בסל הבריאות נלקחות גם הן בחשבון במסגרת תשלום המזונות שעל הצד החייב במזונות להשתתף בהן.

 

המוסד לביטוח לאומי-

ניתן לממשגביה של פסק דין שניתן ע"י בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה וחייב בתשלום מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי.  המוסד לביטוח לאומי  ישלם  למבקש/ת התשלום ויפעיל אמצעי גבייה באופן ישיר על החייב. מצד אחד יקבל הזוכה את תשלום המזונות ללא עיסוק מיותר עם החייב אולם מצד שני המוסד לביטוח לאומי אינו משלם את מלוא הסכום שנפסק  בפסק הדין ולוקח בחשבון את שכרו של הזכאי ונתונים נוספים, כך שנוצר מצב בו עדיין הזכאי נאלץ לתבוע את ההפרש באופן ישיר מהחייב.

 

המצאה-

העברת מסמך משפטי לצד השני. הספירה של מספר הימים שהוקצו לכך ולתגובה שמנגד מתחילה ברוב המקרים ממועד ההמצאה, קרי מהיום שהמסמך הגיע בדואר רשום, אישור בפקס', שליח וכיו"ב.

 

הסדרי ראיה (ביקורים) –

בן הזוג שאינו המשמורן מקבל למעשה מבית המשפט הסדרים המאפשרים לו לשמור על קשר שוטף עם ילדיו.

במקרים שאין הסכמה בין הצדדים יקבע בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני הסדרי ראיה , לרוב לאחר קבלת חוות הדעת מפקידת הסעד.

 

הסכם גירושין

כאשר בני זוג חפצים לסיים את חיי הנישואין הם מגבשים הסכם גירושין שבמסגרתו הם מסדירים את כל התנאים לפרידה ולאחריה, כגון בחירת הגוף שיטפל בגירושין, חלוקת רכוש, הסדרי ראייה, חינוך, טיפולים וכל מה שיכול ליצור מצב בו לא יישארו "שטחים אפורים" שיעוררו מחלוקות ועימותים בעתיד.

הסכם זה יקבל תוקף משפטי רק לאחר שיאושר בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה.

 

הסכם הורות משותפת-

כאשר יש רצון לילד משותף בין אנשים שאינם בני זוג ואינם נשואים הם יכולים לחתום על הסכם הורות משותפת.

בהסכם ייקבעו כל הנושאים הרלבנטיים ( הפריה, הסדרי ראייה, מזונות וכו') אך האישור בבית המשפט יינתן רק לאחר הולדת הילד.

 

הסכם מזונותקבלת תוקף

הסכם חתום בין בני זוג בעניין מזונות יקבל תוקף רק לאחר אישור של בית הדין הרבני או של בית משפט לענייני משפחה.

רק הסכם בתוקף ניתן למימוש בהוצאה לפועל.

 

 

הסכם ממון –

הסדרה של הנושאים הכספיים בין בני זוג (זכויות וחובות)  למקרה של סיום הנישואין או פטירה.

הסכם ממון מקבל תוקף משפטי ע"י הרב המחתן, נוטריון, בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה.

 

הפסקת תשלום מזונות ילדים-

תשלום המזונות ייפסק כשהילד יגיע לגיל 18, אלא אם כן סוכם אחרת בין ההורים. במקרה שיש הפסקת תשלום יכול הילד לתבוע מזונות בעצמו בתקופת שירותו את המדינה.

 

הקטנת מזונות ילדים-

כאשר הצד שמשלם מזונות, בדרך כלל הבעל, מבקש להקטין את דמי המזונות עליהן נפסק בעבר בבית המשפט או בהסכם הגירושין.

גם כאן כמו בהגדלת מזונות יש להראות שינוי נסיבות מהותי.

 

הצמדת מזונות

בדרך כלל מוצמד תשלום המזונות למדד המחירים לצרכן ומתעדכן אחת לשלושה חודשים. כך למעשה, נשמר ערך המזונות המשולמים במשך שנים רבות.

 

הרצאת פרטים בתביעת מזונות

כאשר מתקיים משפט על 2 הצדדים למלא טופס הרצאת פרטים בו הם מפרטים את רמת הכנסתם, רכושם וכיו"ב.

 

התרת נישואין –

אם אחד מבני הזוג שנישאו אינו יהודי או שהם נישאו בנישואין אזרחיים ניתן להתיר את הנישואין- לבטלם.

 

ו.

 ויתור על כתובה-

בדרך כלל מוותרת האישה במסגרת הסכם גירושין על כתובתה והתוספת לכתובה.

בהסכמי ממון נהוג להכניס סעיף המסביר כי כספים אותם תקבל האישה במקרה של פרידה יהוו תחליף לכתובה.

 

ויתור על מזונות –

הילדים אינם צד להסכם שהושג בין ההורים (גם אם זה אושר ע"י בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה) ולכן הם יכולים בניגוד למה שמופיע בהסכם לתבוע את מזונותיהם מן האב.

 

ז.

 זכויות סוציאליות בגירושין –

אלו הן הזכויות אותן השיג עד כה כל אחד מבני הזוג במסגרת עבודתו כגון : פנסיה, ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות וכיו"ב.

 

ח.

 חובות הלכתיים של אב לבנו –

על פי ההלכה על האב חלה החובה לפרנס את בנו, לקיים את מצוות פדיון הבן והמילה ולדאוג לחינוכו ולעתידו.

 

חוות דעת מומחה –

כאשר נדרש בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני  לדיון מקצועי שאינו בקיא בו ניתן למנות מומחה שיגיש חוות דעת או שהסמכות המשפטית בדיון תאשר לצדדים להציג חוות דעת כזו.

לעיתים נדרשת חוות דעת מומחה גם בעת כתיבת הסכם גירושין.

 

חזקת הגיל הרך –

על פי חזקה זו – ילדים שמתחת לגיל שש טובתם דורשת כי יהיו במשמורת האם. ניתן כמובן לסתור חזקה זו.

 

חזקת השיתוף – הלכת השיתוף

על פי חזקה זו, כאשר אין הסכמה אחרת בעת פרידה יחולק באופן שווה הרכוש שצברו בני הזוג במהלך חייהם ללא קשר על שם מי הוא רשום. חזקה זו ניתנת לסתירה ועל הצד המעוניין  ולהסביר ולהוכיח מדוע אין היא צריכה לחול בעניינו.

 

חלוקת נטל המזונות –

את מזונות הילדים מחלקים לשתיים:

1. מזונות הכרחיים- המוטלים על האב בלבד.

 2. מזונות מדין צדקה-המתחלקים בין ההורים על פי הכנסתם.

 

חלוקת רכוש-

כאשר נמצאים בהליך גירושין, בדרך כלל מבצעים חלוקת רכוש בין הצדדים. לאחר בדיקה של כלל הרכוש מחלקים באופן שווה אם בפועל ואם בהתחשבנות כספית ובמכירה של נכסים .

 

חלוקת רכוש (פירוק שיתוף) –

מדובר בתהליך בו  כשמתגרשים מחלקים את הרכוש השייך לבני הזוג ביניהם. למשל, כשיש נכס בבעלות משותפת כמו דירה או רכב – מוכרים את הנכס ומחלקים את הסכום שהתקבל בין בני הזוג.

 

חליצה-

במידה ובעל נפטר ואין לזוג ילדים, תהא האישה רשאית להינשא לגבר אחר רק לאחר שתעבור חליצה ע"י האח של הבעל.

חקירה ראשית-

חקירה ראשית היא החקירה בה עומד על הדוכן בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אחד מהצדדים שהוזמן לתת עדות.

 

חקירה נגדית-

זוהי החקירה שמבצע בא כוחו של הצד שנגדו מעיד העד שעל הדוכן. מטרתה של חקירה זו לסתור ולקעקע את אמינותו של העד.  

 

חקירה חוזרת-

זוהי חקירה של העד ע"י בא כוחו של הצד שהזמין את אותו העד ומעוניין לאחר שהעד כבר נחקר הן על ידו והן ע"י הצד השני לחדד ולהבהיר נקודות חשובות מבחינתו.

 

חקירת שמות –  בשלב סידור הגט

בני זוג המעוניינים להתגרש צריכים להביא עדים מטעמם שיעידו על זהותם ועל זהות הוריהם של הצדדים.

 

ט.

 טאבו-

מדובר בלשכת רישום המקרקעין מטעם מדינת ישראל. בלשכה זו רשומים נכסי הנדל"ן.

בהסכם גירושין, כאשר נקבע כי צד אחד יעביר לשני את הזכויות על הדירה בטאבו נקרא הדבר: העברה אגב גירושין.

פעמים רבות בהסכמי ממון נרשמות הזכויות בטאבו בעת רכישת דירה לפי החלק היחסי שתרם למימון כל אחד מהצדדים, כך שבמידה והם יתגרשו בעתיד לא תהיה בעלות שווה על הדירה והחלוקה תתבצע בהתאמה.

טוען רבני –

טוען רבני הינו אדם שיכול ומוסמך לייצג לקוחות בתהליכים שמתנהלים בבתי הדין הרבניים בלבד.

 

י.

 

ידועים בציבור –

ידועים בציבור הינם בני זוג שלמרות שאינם נשואים גרים תחת קורת גג אחת ומקיימים משק בית משותף.

מבחינת חוקים רבים מעמדם זהה לזה של זוגות נשואים לרבות  ענייני משפט שבעניינם יתבררו במסגרת בית משפט לענייני משפחה.

 

יחידת הסיוע –

מטרתה של יחידה זו היא לפתור סכסוכים בהסכמה בין בני זוג הפונים לבית המשפט.

היחידה הוקמה ע"י משרד הרווחה ונמצאת ליד בית המשפט ומורכבת בעיקר מפסיכולוגים, מגשרים ועובדים סוציאליים.

 

צו עיכוב יציאה מהארץ –

כאשר יש חשש כי אדם חפץ לעזוב את הארץ על מנת לחמוק מתשלום מזונות , ניתן להגיש בקשה עם הוכחות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שיוציאו צו עיכוב יציאה מהארץ לאותו אדם. את אותו הצו ניתן להשיג גם דרך ההוצאה לפועל. צו זה אפשר לבטל על ידי העמדת ערבויות וערבים לשביעות רצון בית המשפט.

בכל מה שקשור לילדים- ניתן להוציא גם צו שאוסר על הוצאתם מהארץ ויש אף כאלה שמכניסים בנסגרת הסכם הגירושין סעיף האומר כי הילדים אינם יכולים לצאת מהארץ כל עוד הם קטינים, כלומר עד הגיעם לגיל 18.

כ.

 כינוס נכסים-

כאשר יש צורך במכירת רכוש (דירה, רכב וכו') של הצדדים ניתן למנות ע"י בית המשפט את אחד מעורכי הדין של הצדדים או של צד שלישי להיות כונס הנכסים.

 

כריכה –

כאשר צד המעוניין להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני מעוניין כי שם גם ידונו בנושאים נוספים כגון משמורת, מזונות ואחרים הוא למעשה מצרף נושאים אלה לתביעת הגירושין על מנת להקים סמכות לבית הדין הרבני גם עבור נושאים אלה.

 

כנות כריכה

עצם העובדה שהבעל הגיש תביעת גירושין בתוספת הנושאים הנוספים (מזונות, הסדרי ראייה, חלוקת רכוש ועוד) לבית הדין הרבני אינה מספיקה בכדי למנוע מהאישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

הבעל חייב להוכיח כי פנה לבית הדין הרבני בתום לב ומתוך רצון אמיתי וכנה להתגרש ולא בשביל למנוע דיון בבית המשפט לענייני משפחה.

 

כתב הגנה-

על הנתבע/ת להגיש לבית המשפט מסמך שבו יפורטו טענות ההגנה שלו . יש להגישו תוך 15 יום מיום קבלת כתב התביעה.   

כתב תביעה –

על התובע/ת להגיש לבית המשפט מסמך שבו יפורטו הטענות

(דרישה למזונות, הסדרי ראייה וכו') בתוספת נימוקים, הצגת עובדות מהותיות, מסמכים רלבנטיים ודרישה לסעדים מהנתבע/ת.

 

כתובה –

מדובר במסמך הלכתי שהבעל מעניק לאשתו בטקס הנישואין.

במסמך זה נקוב הסכום לתשלום לאישה במקרה של גירושין או מקרה מוות שיפקוד את הבעל.  

 

כתבי טענות-

מסמכי טענות שמוגשים בהליכי משפט מבקשה, דרך הגנה ועד תביעה.

 

ל.

 לימודים (חובה לימודית) –

אין חובת הלימודים של אב בכדי לפטור אותו מתשלום מזונות לילדיו ואשתו.

עליו לכלכל את ילדיו ואשתו וחובה זו גוברת על כל חובה לימודית.

 

מ.

 מדור-

על האב קיימת החובה לדאוג לקורת גג לילדיו (ובזמן הנישואין גם לאשתו עד לגט). זוהי חובה המתווספת לחיוב המזונות ומותאמת לרמת החיים של הצדדים בטרם התגרשו.

המדור לא חייב להיות אותו מדור בו התגוררו בעבר בני הזוג וילדיהם.

חובה זו חלה רק במקרים בהם אין לאישה קורת גג בבעלותה והיא נאלצת לשכור דירה או לשלם משכנתא.

החישוב של הסכום לחיוב לוקח בחשבון את היכולות הכלכליות של הצדדים, את העובדה שהאב אינו מתגורר יותר בדירה ואת מספר הילדים – 30% מדמי השכירות עבור ילד אחד, 40% עבור שניים ו-50% עבור שלושה ילדים ומעלה.

במסגרת הסמכות של בית הדין הרבני נמצא הסעד של מדור יחודי המאפשר לאישה הפרודה להמשיך לגור בדירה של הזוג על מנת להבטיח את מדורה.

כמו כן, יכולה אישה לתבוע זכות למדור שקט ולבקש מבית המשפט להוציא את הבעל מדירת הזוג בשל אלימות , איומים וכו'.

 

מורדת –

כאשר אישה אינה מוכנה לקיים יחסי אישות עם בעלה, יכול זה לפנות לבית הדין הרבני בבקשה לשלול את מזונותיה וכתובתה ולהכריז כי היא אישה מורדת.

בית הדין הרבני יבחן את הסיבות לסירוב האישה לקיים יחסי אישות ואם אלו לא יימצאו כמוצדקות תוכרז האישה כמורדת.

  

מזונות אישה – 

כל גבר יהודי חייב במזונות אשתו כל עוד נשואים הם ו/או עד לגירושין מתן הגט, למעט מקרים בהם נשללה ממנה זכותה למזונות, כמו במקרה של אישה מורדת, בוגדת וכיו"ב.

 

מזונות הכרחיים –

מדובר במזונות הילדים המשולמים על ידי האב ללא קשר ליכולתו הכלכלית עבור הצרכים ההכרחיים- קיומיים החל ממזון, דרך חינוך ביגוד והנעלה ועד מדור.

נכון להיום (2012) עומד גובה התשלום ללא מדור על סך של כ-1300 ₪ עבור כל ילד.

 

מזונות זמניים –

במקרים רבים נוצר מצב שבין הגשת תביעה למזונות ועד לסיום ההליך בבית המשפט עוברת תקופה של חודשים רבים.

על מנת להבטיח את צרכי הילדים והאישה בזמן זה יכול בית המשפט בכפוף לבקשה שקיבל מהאישה לפסוק על מזונות זמניים שישולמו עד למתן פסק הדין.  

 

מזונות ילדים – 

אב חייב לכלכל ולהזין את ילדיו. מדובר במזונות הכרחיים ובמזונות מדין צדקה. הדבר נכון עד שהילדים מגיעים לגיל 18.

גם במהלך השירות בצבא או בשירות לאומי נהוג לשלם שליש מהסכום ששולם עד תקופה זו. 

במידה ואין הסכם בין הצדדים יקבע גובה דמי המזונות בבית המשפט.

 

מזונות מדין צדקה –

מדובר במזונות הילדים שאינם חלק מהמזונות ההכרחיים, למשל: שיעורי עזר, חוגים, קייטנה, נופש ועוד.

מצד אחד צרכים אלה אינם בסיסיים וקיומיים, אולם מצד שני אלה צרכים אליהם הורגל הילד לפני גירושי הוריו.

את העול של התשלום עבור צרכים אלה יישאו האב והאם על פי יכולתם הכלכלית בהתאם למשכורתם ורק לאחר שצרכיהם הם מולאו קודם לכן.

  

מזונות מעוכבת – 

כאשר הבעל מחויב ע"י בית הדין הרבני לתת גט לאשתו והוא מסרב, יכולה זו לתבוע מזונות אלה שישמשו כקנס עד שיתרצה הבעל וייתן את הגט. 

 

ממזר –

זהו ילד שבא לעולם מאישה נשואה וגבר שאינו בעלה.

ממזר על פי ההלכה היהודית יכול להינשא לממזרה או גרה ולא לבת זוג יהודיה.

 

מסוגלות הורית

מדובר בבדיקה המבוצעת ע"י פסיכולוגים מומחים ומטרתה להמליץ לבית המשפט או לבית הדין הרבני מי מבין בני הזוג מתאים יותר לשמש כמשמורן לילדים.

 

 מעשה בית דין-

 במהלך דיוני המשפט יכולה לעלות טענת הגנה של מעשה בית דין שאומרת למעשה כי בית המשפט כבר הכריע ופסק בעבר בעניין זה ולכן לא ניתן לדון בו שנית.

 

מרוץ סמכויות –

כאשר מדובר במזונות אישה יש חשיבות גדולה למרוץ הסמכויות. אם בעל הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני והוסיף אליה גם את סוגיית מזונות האישה וזה לפני שהיא הספיקה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ובית הדין הרבני ראה כי תביעתו כנה היא- יהא בית הדין הרבני הגוף המוסמך לדון במזונות האישה.

לא כך הדבר בנוגע למזונות ילדים שבעניינם האישה יכולה תמיד לפנות לבית משפט לענייני משפחה.

 

משמורת-

ההורים הביולוגיים של הילדים הינם למעשה האפוטרופוסים שלהם והם נשארים כאלה גם לאחר הגירושין. כלומר, הם אחראים על עתיד הילדים ומקבלים החלטות משותפות מתוך העיקרון של טובת הילדים.

כאשר זוג מחליט להתגרש הם צריכים לקבל החלטה בנוגע למשמורת על הילדים. ברוב המקרים האמא היא המשמורנית, אך יש מקרים בהם גם האב הוא המשמורן או שמתקיימת משמורת משותפת. להורה שאינו משמורן ישנה הזכות לבקר ולארח את ילדיו במועדים מוגדרים מראש ( הסדרי ראייה).

 

משמורת משותפת-

משמורת משותפת הינה סידור בו ההורים מתחלקים באופן שווה בגידול הילדים לרבות הלינה.

מבחינת תשלום מזונות הילדים, נהוג במצב כזה להפחית 25% מהסכום עבור כל ילד.

 

נ.

 נישואין כדת משה וישראל-

נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים הינם בסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים.

 

נישואין אזרחיים-

ניתן להינשא בנישואין אזרחיים (בחו"ל) ולהירשם כזוג נשוי במשרד הפנים ועדיין כשירצה זוג זה להתגרש יהא חייב לפנות לבית הדין הרבני. 

 

נישואין בין כהן וגרושה-
על פי ההלכה אסור לכהן וגרושה להינשא ולכן הם יכולים לעשות זאת רק בדרך של נישואין אזרחיים בחו"ל.

 

נשואי תערובת-

כאשר יש גירושין בין בני זוג נשואים שכל אחד מהם מדת אחרת, החיוב במזונות ייעשה מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), אך עדיין מדובר בחיוב מצומצם לעומת זה שיוטל על אב לפי החוק העברי.

 

ס.

 סיכומים-

בתום ההליך המשפטי, הדיונים ,שמיעת עדויות וראיות בתיק יגישו שני הצדדים , כל אחד סיכום של טענותיו.

 

סדר דין-

זוהי השיטה לפיה נקבעת התנהלות התיקים המשפטיים בבתי המשפט.

סמכות מקומית-

ההחלטה באיזה בית משפט יתנהל הדיון תיקבע בדרך כלל על פי המיקום הגיאוגרפי של מקום מגוריהם האחרון של בני הזוג במקרה של דיון בתביעת גירושין או מיקום הפטירה במקרה של דיון בבקשה למימוש צוואה.

 

סמכות ייחודית –

כאשר בית משפט מסוים ( ערכאה) מקבל סמכות בלעדית לדון בעניין כלשהו. למשל, בית הדין הרבני שהוא המוסמך הבלעדי לדון בענייני גירושין ומתן גט בין יהודים בארץ.

 

סמכות מקבילה

כאשר ישנה סמכות לשני בתי משפט (ערכאות) לדון באותם העניינים.

למשל, הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה מוסמכים לדון בחלוקת רכוש בין בני הזוג או כשמדובר במזונות ילדים, רק שכאן קיים הבדל המתבטא בכך שהדיון בבית הדין הרבני טעון אישור של שני הצדדים, בעוד שבבית משפט לענייני משפחה אין הדבר דרוש.

 

סמכות נמשכת –

הערכאה שבה דנו ופסקו בעבר בתשלום מזונות, הסדרי ראייה וכיו"ב תהא הערכאה שבה תידון בעתיד כל תביעה או בקשה בעניין, למעט במקרים בהם נקבעו למשל מזונות בהסכמה בין בני זוג ללא דיון משפטי בעניין, או אז יוכלו הילדים לפנות לערכאה משפטית אחרת (למשל, במקום בית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה).

 

סעדים זמניים

מדובר בבקשה למתן צווים (למשל עיקול חשבון או עיכוב יציאה מהארץ)  שאמורים להבטיח כי המצב בעת הגשת התביעה יישמר והצד הנתבע לא יוכל להבריח כספים ונכסים, לברוח מהארץ וכיו"ב.

 

ע.

 עבודת אישה (מעשי ידיה)-

אישה זכאית לקבל מזונות במידה וההכנסה שלה מעבודה קטנה יותר מסכום המזונות לו היא נזקקת.

 

עולה עמו ואינה יורדת עמו –

על פי ההלכה זכאית אישה לדרוש מהבעל לכלכל אותה ללא קשר למצבו הכלכלי בזמן הפרידה כי אם על פי הרמה הגבוהה ביותר שאליה היא הורגלה בזמן שהיו נשואים.

 

עזיבה של בית המגורים המשותף –

ניתן לשלול מזונות וזכות לכתובה מאישה שעוזבת את הבית המשותף לה ולבן זוגה, אלא אם כן ישנה סיבה מוצדקת לעזיבה כמו אלימות מילולית ו/או פיזית.

 

עילות גירושין

אלה הם למעשה הנימוקים ההלכתיים טעוני ההוכחה על מנת שניתן יהיה לחייב את הצדדים במתן או בקבלת גט (למשל בגידה).

 

ערעור-

על כל החלטה של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני ניתן לערער לערכאה גבוהה יותר.

 

עגונה-

עגונה היא אישה שלא מקבלת גט מבעלה, אף על פי שבית הדין הרבני פסק עליו לתת לה את גיטה.

 

עיכוב ביצוע-

ניתן להגיש בקשה לדחייה של החלטה או פסק דין לערכאה השיפוטית שפסקה עליו, והמידה ויתקבל סירוב ניתן לערער לערכאה שמעליה.

 

 פ.

 פוטנציאל השתכרות –

כאשר בית המשפט קובע תשלום של דמי מזונות ומדור הוא עושה זאת לאו דווקא על פי ההכנסה הנוכחית של החייב כי אם על פי פוטנציאל ההשתכרות שלו.

 

פשרה-

פשרה הינה מצב בו שני הצדדים מגיעים להסכמה בנוגע לכל סוגיה שהיא, למשל הסכם גירושין.

בני הזוג מגישים הסכם זה לאישור של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה על מנת שאלה יתנו לו תוקף משפטי.

 

פסיקתא-

זוהי תמצית של פסק דין ללא נימוקים הכוללת את העניינים המעשיים בלבד.

 

פסק דין בהיעדר הגנה-

מדובר במקרה בו הצד הנתבע לא הגיש כתב הגנה והצד התובע הגיש בקשה לפסק דין.

 

פטור מאגרת משפט-

ישנם מקרים ספציפיים (על פי קריטריונים של המדינה) בהם ניתן לקבל מבית המשפט פטור מתשלום אגרה.

צ.

 צו מניעה-

צו מניעה הינו צו הניתן לאחר שאחד  מהצדדים מבקש למנוע מהצד השני לבצע פעולה באופן חד צדדי, למשל ברכוש משותף או להבריח נכסים. הצו למעשה אוסר לבצע את הפעולות הרשומות בו ומטרתו לדאוג שהמצב הקיים יישאר כמות שהוא בזמן התנהלות המשפט.

 

צו הגנה (הרחקה) –

כאשר אדם משתמש באלימות פיזית ומסכן את שלום בני משפחתו, ניתן להוציא נגדו צו הרחקה מהבית. את הצו נותנים בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

  

צרכים מדין צדקה

צרכים אלה של הילד הינם כל הצרכים שמעבר לצרכיו הקיומיים ומטרתם לספק לו רמת חיים בהתאם למה שהורגל  בעבר. מעל גיל 15 מוגדרים כל הצרכים כצרכים מדין צדקה.

 

צרכים מיוחדים –

כאשר יש ילד בעל צרכים מיוחדים כמו מכשיר לשמיעה, תרופה מיוחדת וכיו"ב על ההורים לחלוק באופן שווה בהוצאה זו.

 

צו ירושה-

כאשר אדם נפטר ולא השאיר אחריו צוואה  ניתן צו על ידי הרשם לענייני ירושה לפיו יחולק הרכוש לפי חוק הירושה.

 

 צו עיקול –

כאשר ניתן צו עיקול מכוח של פסק דין ע"י בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה או ע"י לשכת ההוצאה לפועל ניתן למעשה לעקל לחייב עיקולים שונים ומגוונים בכדי להבטיח את קיום פסק הדין.

 

צו קיום צוואה-

כאשר אדם נפטר והשאיר אחריו צוואה, ניתן לקבל מהרשם לענייני ירושה צו שקובע כי חלוקת הרכוש תיעשה על פי הרשום בצוואה.

 

ק.

 קטין –

בין יום לידתם ועד הגיעם לגיל 18 שנים נחשבים ילדים כקטינים.

 

קצבת ילדים –

ההורה המשמורן מקבל מדי חודש מהמוסד לביטוח לאומי קצבת כסף לפי מספר ילדיו. קצבה זו היא בנוסף למזונות אותן מקבל המשמורן מהצד השני.

 

ר.

 רוב בעילות אחר הבעל –

כאשר מעוניינים למנוע מצב של ממזרות בזמן שנולד ילד לאישה נשואה ויש ספק לגבי זהות האב, מפעילה ההלכה היהודית את הכלל "רוב בעילות אחר בעל", כלומר, הבעל יוכרז כאבי הילד, אלא אם כן יוכח מעל לכל ספק כי הדבר אינו אפשרי.

 

ראיות-

ראיות אלו הן ההוכחות שמביא כל צד במהלך משפט על מנת לחזק ולהוכיח את טענותיו. מתמונות דרך הקלטות וסרטים ועד עדויות של עדים.

 

ש.

 שינוי נסיבות מהותי –

כפי שניתן לראות במושגים הגדלת והקטנת מזונות, שינוי נסיבות מהותי הוא התנאי העיקרי אותו דורש בית המשפט ממי שמעוניין בשינוי של פסק דין בנושא מזונות.

 

שלום בית

כאשר אחד מבני הזוג אינו מעוניין להתגרש ומביע את רצונו בשיקום מערכת הנישואין הוא פונה לבית הדין הרבני בבקשה לחייב את הצד השני לנסות שוב בדרך של שלום בית.

 

שינוי שם-

זהו הליך שבמסגרתו מבקש ילד מתחת לגיל 18 או פסול דין לשנות את שמו . ההליך מתקיים בבית המשפט לענייני משפחה.

 

ת.

 תסקיר פקיד הסעד –

כאשר בית המשפט מעוניין בחוות דעת בעת דיון בנושא משמורת ילדים והסדרי ראייה הוא ממנה עובד/ת סוציאלי/ת משירותי הרווחה שייתנו חוות דעת זו על גבי דו"ח מפורט .

 

 תצהיר-

תצהיר הינו למעשה אמירה המלווה בהתחייבות בכתב ונעשית בפני עורך דין, שופט, דיין בבית הדין הרבני, נוטריון וגורמים נוספים שהוסמכו לכך על ידי שר המשפטים. כל אלה מאמתים את זהות המצהיר ומזהירים אותו כי עליו לומר את האמת ולא -צפוי הוא לעונשים הקבועים בחוק.


תגובות לכתבה
___________________
mom145
Web hosting
tfoza160
haskama