זכויותיה של אסתר המלכה בגירושין


כפי שנכתב במגילה, אסתר נלקחה אל ארמון אחשוורוש, במסגרת מסע החיפושים אחרי מלכה חדשה במקומה של ושתי. כמו שכתוב במגילה, אסתר לא היתה צריכה להביא איתה שום דבר מהבית וכל מה שביקשה היא קיבלה בארמון. לכן סביר להניח שהיא גם לא הביאה איתה רכוש כל שהוא למשק הבית המשפחתי המשותף שלה ושל אחשוורוש. כמו כן, ניתן לצאת מנקודת הנחה שאחשוורוש לא היה מספיק חכם לבקש ממנה לחתום על הסכם ממון, שמסדיר את היחסים הממוניים ביניהם.

עכשיו עולה השאלה מה יכולות להיות זכויותיה הממוניות של אסתר המלכה, במקרה שבו יעלו יחסיה עם אחשורוש על שרטון והם יחליטו להתגרש.

ברור שארמון המלך היה בבעלותו של המלך לפני הנישואין עם אסתר, ואף לפני שהמלך הכיר אותה, וניתן להניח שאחרי החתונה הם לא טרחו לגשת ללשכת רישום המקרקעין של שושן הבירה, כדי לרשום את מחציתו של הארמון על שמה של אסתר.

מקרה דומה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בישראל, ובפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי במקרים מסויימים האשה תהיה זכאית לקבל חלק בדירתו של הבעל, גם אם היא היתה בבעלותו לפני הנישואין ולא נרשמה על שם שני בי הזוג. פסק הדין הזה מתבסס על מגמה שהתחזקה בשנים האחרונות, בשורה של פסקי דין קודמים, ועל פיהם דירת המגורים של בני הזוג הוא לעיתים הרכוש היחיד המשמעותי של התא המשפחתי ועצם חיי השיתוף של בני זוג במשך תקופת חייהם המשותפת יכולה ללמד על הרצון ליצור שיתוף בנכס שכזה, גם אם בפועל מדובר בנכס שהיה בעבר של אחד מהם בלבד, וגם אם הוא נותר עדיין רשום רק על שמו של אותו בן זוג. עקרון זה תקף בעיקר ביחס לבני זוג שחלה עליהם חזקת השיתוף ועצם קיומם של חיים משותפים ארוכי שנים הצדיקה את השיתוף של שני בני הזוג בנכס שהיה בבעלות אחד מהם ערב הנישואין.

כאשר בוחנים את המצב, לא רק לאור חזקת השיתוף, אלא גם לאור חוק יחסי ממון בין בני זוג, יש לשים לב לכך שסעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע שרכוש שהיה בבעלות אחד מבני הזוג ערב הנישואין, אינו נכנס למסת הנכסים המשותפת של התא המשפחתי החדש שנוצר עם הנישואין. ואולם, כאשר בוחנים את הוראות סעיף 5 הנ"ל גם לאור הוראות הדין הכללי, ניתן לקבוע שבקיומן של נסיבות עובדתיות נוספות, מעבר לעצם קיומם של חיי נישואין משותפים ממושכים, ניתן יהיה לקבוע כי קיימת שותפות באותו נכס. "דבר מה נוסף" שהוכר כבר בעבר על ידי הפסיקה היו למשל עבודות שיפוצים, או השקעות כספיות שנערכו באותו נכס, ממקורות כספיים של בן הזוג הטוען כיום ליחסי שותפות בנכס וכדומה.

במקרה הנדון בפסה"ד, שניתן כאמור לאחרונה, הוכח שהיתה כוונת שיתוף בין הצדדים, בכך שהיתה להם כוונה למכור את הנכס, ולעשות שימוש בחסכונות משותפים, לשם מימון רכישת נכס אחר משותף במקומו. כוונה כזו מלמדת על ההסכמה ליצור שיתוף בנכס הזה, גם אם בסופו של דבר העיסקה לא יצאה אל הפועל. 

כאשר מוסיפים את אותה כוונה, כדבר מה נוסף, לחיים המשותפים של בני הזוג, ניתן ללמוד מהם על הכוונה לשתף גם את אותו נכס שבמקור היה של אחד מהם בלבד ואפילו לפני הנישואין.

כאמור, דירת מגורים, בניגוד לנכסים אחרים הינה נכס שקל יותר לייחס לגביו שיתוף, מעצם היותה מיועדת לקיומם של החיים המשותפים של בני הזוג.

יצויין כי אותו "דבר מה נוסף" אינו בגדר רשימה סגורה של פריטים או הגדרות וכל מקרה ידון לגופו.

לסיכום, אם אחשורוש היה מבקש לקבל מאיתנו עצה כיצד למנוע מאסתר מלטעון לזכויות משותפות בארמונו, היינו מייעצים לו לחתום עם אסתר על הסכם ממון ובו להגדיר מפורשות שבמקרה של גירושין לא יהיו לאסתר זכויות בארמונו. מאידך אם לא נחתם ביניהם הסכם ממון, וככל שתקופת הנישואין המשותפת תהיה ארוכה יותר, ואסתר תצליח להוכיח את אותו "דבר מה נוסף" בנסיבות הרלוונטיות לזוג המלכותי, הרי שהיא תזכה לחלק נכבד, עד כדי מחצית מארמונו של אחשוורוש.|


 

כתבות נוספות
פרק ב'? כדאי לכם לדעת ש...
לכבוד פורים: קלף הקוסם
הזוגיות שאחרי –על זוגיות לאחר גירושין
תגובות לכתבה
___________________
mom145
Web hosting
tfoza160