סמכות מקומית בביהמ"ש לענייני משפחה

 

הסמכות המקומית הינה מונח המתייחס לזהות המחוז בו יתנהל הדיון בעניין הצדדים. בענייני משפחה, המחוז הרלונטי נקבע לפי מקום המגורים, וכאשר לבתי המשפט של אותו מחוז יש סמכות זהה לדון באותו תיק.

לדוגמה, נניח ובני זוג משויכים למחוז מרכז, אזי הן ביהמ"ש לעניני משפחה בפתח תקוה והן ביהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון מוסמכים לדון בענין הצדדים- שכן שני ביהמ"ש הללו משויכים למחוז מרכז, והתובע יכול לבחור אחד מהם כרצונו.

ככל שלמי מהצדדים יש טענה בעניין הסמכות המקומית, היינו- כי לדעתו ביהמ"ש אחר הוא המוסמך לדון בעניין הצדדים לאור מקום המגורים - עליו להעלות זאת כטענה מקדמית במשפט- היינו, עוד טרם תחילת הדיון בתיק. בית המשפט אינו חייב לבדוק האם התיק הספציפי עומד בכללי סמכותו המקומית, ונושא זה מוטל על הצדדים.

כיצד נקבעת הסמכות המקומית בביהמ"ש לענייני משפחה?

דיני הסמכות המקומית בענייני משפחה מוסדרים בתקנה 258ג לתקנות סדר הדין האזרחי. חשוב לציין כי מדובר בתקנות ספציפיות הנוגעות לענייני משפחה, ועל כן התקנות הכלליות של סדר הדין האזרחי בנוגע לסמכות מקומית בתביעות אזרחיות רגילות לא חלות כאן.

תקנה 258 קובעת כי מקום המגורים המשותף של בני הזוג הוא המכריע לאיזה בית משפט מקומי תוגש התביעה (ובמידה והזוג לא מתגורר יחדיו בעת הגשת התביעה- מקום מגוריהם המשותף האחרון הוא הקובע). במידה ובני הזוג לא גרו יחד – יש להגיש התביעה במחוז מקום מגורי התובע:

"(א) תובענה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני-זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף — מקום מגוריהם המשותף האחרון; ואולם הייתה התובענה בעניין מזונות של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד, לבית משפט אחר.
(ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שלא נקבע לה מקום שיפוט כאמור בתקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע.

כן נקבע בתקנה כי:

(ג) תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי פרק זה, תוגש לבית המשפט המוסמך בתל-אביב.

אופציה זו יכולה להיות רלונטית , לדוגמה, כאשר עסקינן בבני זוג שגרים בחו"ל, אולם יש להם רכוש בארץ והם עומדים בפני גירושין ורוצים לחלק הרכוש האמור. במקרה שכזה, התביעה בעניין הרכוש תוגש לביהמ"ש במחוז תל אביב, שכן אין לבני הזוג כל מקום מגורים רלונטי אחר בישראל.

התקנות אף קובעות כי כאשר תובע מגיש תביעה בענייני משפחה, עליו להתיחס לנושא הסמכות המקומית לציין במפורש בכתב התביעה כי לביהמ"ש אליו מוגשת התביעה ישנה סמכות מקומית לדון בה, וכן לציין כיצד נוצרה סמכות זו(היינו, אם הצדדים גרים באותו מחוז, האם גרו בו בעבר וכיוצב')

מה קורה אם הוגשה תביעה, ולאחר מכן מי מבני הזוג עבר דירה, וברצונו להגיש תביעה חדשה?

ככלל, גם אם התובע עבר דירה, וכעת גר במחוז אחר- עליו להגיש את התביעה לאותו ביהמ"ש שדן מלכתחילה בתיק, אפילו אם הדיון הסתיים.

אם הוא לא עשה זאת, אלא פתח תיק במחוז חדש- ביהמ"ש החדש מוסמך להורות על העברת התיק לביהמ"ש המקורי שדן בעניין הצדדים. מטרת הסעיף הינה להביא לכך כי שופט אחד ידון בכל ענייני הצדדים, ולא לפצלם בין מספר שופטים, כאשר כל אחד צריך למעשה ללמוד את התיק מחדש.

התקנה הרלנוטית קובעת כי:

"תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק; ראה בית המשפט כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בענינם, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. "

 G+

כתבות נוספות
מינוי אפוטרופוס עקב הדרדרות מצב הבריאותי
איך מחלקים משאבים וחובות?
תגובות לכתבה
Basiclow145
gila123
mishpati160
tfoza160
claly124