בדיקת רקמות ואבות בעל כורחם, היש דבר כזה?

 

shiriMבמקרים רבים מנהלים בני זוג מערכות יחסים מזדמנות או אף רומנים מחוץ לנישואין אשר בסופם הופכים הם להורים ללא כוונה משותפת והדדית של שניהם. יתכן כי האב נשוי או רווק שכלל לא תכנן להביא ילדים לעולם עם האם. במקרים מסוימים מרגיש האב מרומה כאשר האישה שהצהירה בפניו כי נוטלת גלולות, נכנסת להיריון ומחליטה שלא לבצע הפלה.

מה דינם של מקרים אלו? האם האישה חייבת לבצע הפלה בהתאם לרצונו של האב? האם הגבר שהפך בעל כורחו לאב חייב במזונות בנו? כיצד האב יכול להיות בטוח שהילד הוא אכן שלו? האם זכותו של הילד לדעת מיהו אביו הביולוגי? מה דינו של ילד שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה?

בית המשפט העליון קבע לא פעם כי לאישה יש זכות מלאה להחליט לבדה האם לבצע הפלה או לאו ללא כל קשר לרצונו של הגבר. העדיפות שהמשפט העניק לאישה, להחליט על הפלה, תוך הפלייתו לרעה של הגבר נובעת אך ורק מכך שמדובר בהחלטה הנוגעת לגופה. האישה לבדה היא הנושאת את העובר, ועל-כן ההחלטה להפיל נמסרה לה לבדה.

אך האב הוא אב בעל כורחו? הפסיקה קבעה כי גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי-רצונו בהולדת ילד אינם רלוואנטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין.

יחד עם זאת, קיימת מגמה מתפתחת בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל, לקבוע מזונות מופחתים במקרים בהם הילד אינו תוצר של רצון הדדי של שני בני הזוג.

כמו כן, במקרים בהם הייתה הסכמה בע"פ בין בני הזוג שלא להביא ילדים משותפים או הבטחה של בת הזוג לנטול גלולות, יתכן שקיימות עוולות משפטיות מכוחן יכול האב להגיש תביעה אישית נגד האם בגין נזיקין. בתביעה כזו יהיה עליו להוכיח כי האם הציגה מצג שווא בדבר היותה מחוסנת מפני הריון.

תביעת אבהות

במדינת ישראל ניתן לבצע בדיקת אבהות רק באמצעות קבלת צו מבית המשפט. דבר זה קיים בשל ההלכה בדבר ממזור ילדים. כלל, ילד הנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה נחשב "ממזר". להכרזה על הממזרות השפעה על הילד ואף על צאצאיו (ילד יהודי, שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, נחשב גם הוא לממזר הממזר) אשר אינו רשאי לשאת יהודייה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת. צו זה ניתן לאחר ששהיועץ המשפטי לממשלה קובע כי אין מניעה לבצע את הבדיקה ואין חשש לממזרות. 

בדיקת רקמות

בדיקת רקמות הינה בדיקה גנטית במסגרתה נבדק הילד ושני הוריו. הבדיקה הינה בדיקת דם פשוטה שנערכת במכון גנטי באחד מבתי החולים בארץ.

המקרים בהן נדרשת בדיקת רקמות הינם לצורך זיהוי האב של הקטין, ובדרך כלל נערכות במסגרת תביעות אבהות במקרים בהם במסגרת מערכת יחסים שאינה קבועה, ארעית או מזדמנת, נכנסת אישה אשר אינה אישתו החוקית של הגבר, להריון.

בתיקי האבהות המורכבים ההחלטה להביא את הקטין לעולם לא היתה החלטה משותפת ובעצה אחת כי אם החלטה חד צדדית של האם. במרבית המקרים האב נשוי או רווק שלא תכנן להביא ילדים לעולם עם האם.

תיקי אבהות כאמור מוגשים לבית המשפט לענייני משפחה. התובעת היא בדרך כלל האם, המשיבים הם האב הנטען והאפוטרופוס הכללי באמצעות נציגו- מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

הסיבה שהמשיב הוא גם האפוטרופוס הכללי נעוצה בהלכה הדתית בנוגע לממזור קטינים, ההחלטה האם לאפשר עריכת בדיקת רקמות, אם לאו תלויה במצבה האישי של האם- באם האם נשואה- לא תתאפשר בדיקת רקמות ותחול ההלכה בנוגע ל"רוב בעילות אחר הבעל", כלומר, כל ילד שיוולד, גם אם אינו כתוצאה מיחסי אישות עם הבעל, ייוחס לו. באם האם אינה נשואה- גרושה או רווקה, תתאפשר בדיקת רקמות.

אין ספק כי בדיקת רקמות הינה הראיה הטובה ביותר לברור אבהות על הקטין. ידוע שישנם מכונים מחוץ לישראל שמבצעים בדיקת רקמות ללא הפנייה מבית המשפט. כשתוכח האבהות, יאלץ האב לשאת במזונות ילדיו הקטינים ללא יוצא מן הכלל.

הדרך היחידה לבצע בדיקת אבהות באופן מדעי אשר יתן דיוק של 99% היא בדרך של בדיקת רקמות. בכל מקרה בו ישנו ספק מומלץ לבצע בדיקה אשר דורשת שיתוף פעולה של 3 גורמים: האם, האב והקטין. הדרך היחידה לבצע בדיקת רקמות בתוך גבולות מדינת ישראל היא באמצעות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת צו המורה על ביצוע בדיקת סיווג רקמות במכון גנטי בבית חולים.

זכותו של האב שלא לדעת מול זכותו של הקטין לדעת

זכות היסוד של כבוד האדם מעניקה לו את הזכות "שלא לדעת על עצמו יותר מאשר ברצונו לדעת", אולם כל זאת בתנאי שאין המדובר על העלמת מידע שיש בה משום פגיעה באדם אחר ואשר לא נועדה אלא כדי למנוע הקניית זכות לאחר. זכותו של האב הנטען שלא לבצע בדיקת רקמות שרירה וקיימת. אין חוק הכופה עליו בדיקה שאינו רוצה בה ואין כופים על אדם לחקור ביוזמתו במופלא או בנעלם בעברו. האב רשאי לסרב לבצע בדיקת סיווג רקמות מסיבות שונות ומגוונות. מקרה בולט היה כאשר אב סירב לעשות כן בין היתר, בשל העובדה כי הינו נשוי ואשתו עשויה להתאבד אילו יסכים לכך. יש לזכור כי המדובר בבדיקה פולשנית ובית המשפט אינו רשאי להכריח אדם לבצעה. יחד עם זאת, עשויות להיות לסירובו של האב מליתן הסכמה לבדיקת רקמות, השלכות משמעותיות ובית המשפט רשאי להסיק את מסקנותיו בעקבות הסירוב אשר עשוי דווקא לשמש חיזוק לאפשרות כי הוא אכן אבי הקטין.

לצד זכות היסוד של האב קיימת זכות היסוד של הקטין לכבודו כאדם. מול סירובו של האב, בוחן בית המשפט את טובת הילד ורצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת את מוצאו כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות. הקטין רשאי, לשם שמירת כבודו אישי והאנושי ולשם הבטחת זכויותיו על-פי הדין האישי ועל-פי דיני הקניין, שלא לרצות להיחשב לבן בלי-אב-ידוע, אלא לדרוש לדעת מי אביו.

יחד עם זאת, במקרים בהם האב מסרב לבצע את בדיקת הרקמות, יחליט בית המשפט בתביעת האבהות על ראיות בלבד וכן יתן משקל כבד לסירובו של האב. במקרים אלו, יתן בית המשפט פסק דין הצהרתי כי האב הנטען הוא אבי הקטין.

תביעה נזיקית

לאחרונה זכה אב בתביעה נזיקית בגין גניבת זרע בסכומים גבוהים, אך זאת בנסיבות מאוד מיוחדות וספציפיות. תחום התביעות הנזיקיות עדיין אינו מפותח דיו, אך נראה כי קיימת התקדמות בעניין זה.

______________________________________
הכותבת היא בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה

 G+

כתבות נוספות
זכות הקטין לדעת מיהו אביו
הסדרי ראייה וטיפים להורים שילדיהם מתגרשים
לשלם על הבגידה... תרתי משמע?
תגובות לכתבה
gila123
mom145
mishpati160
tfoza160