זה המקום לחלוק סיפורים אישיים ולשתף את הגולשים במה שככל הנראה עובר גם עליהם.

פרסום מידע אישי הוא באחריות הגולש בלבד, ובנוסף יש לשים לב לכללי הבלוגיה: אין לפרסם שמות (פרטי או משפחה) של אנשים או לרמוז על פרטים שיכולים לחשוף את זהותם,אין לקלל או להשמיץ גולש או גורם אחר כלשהו באף דרך. אין לפגוע במכוון באחד מהנזכרים מעלה. אין לפרסם תוכן בעל אופי פורנוגרפי מכל סוג שהוא.  בעת פרסום מידע או תוכן כלשהו שאינו מקורי, יש לציין באופן ברור את המקור ממנו נשאב. 


ובעיקר - יש לשתף... ולשתף... זה המקום ליומן אישי שאת המפתח שלו אתם מעניקים לאלה שמבינים אתכם.

תהנו!

תכנים יש להעלות ישירות למערכת. העתקה אפשרית אך ורק מ-Notepad.


הכל לשעבר
הפכתי להיות אמא שצריכה לקבל רשות מהאבא לקחת את הילדים מהגן ביום שהוא "לא שלה". הפכתי להיות אחות, חברה ש"עשתה את זה לילדים שלה" וגם לבעלה (עכשיו לשעבר) ושכולם מפקפקים בכוונותיה או ביכולת של הסיטואציה להיעשות אחרת. הפכתי להיות "הגרושה" ליד השער של הגן כשאוספים את הילדים, ולהיות החברה שלא מזמינים אותה לסופ"שים כי היא לבד עם הילדים שלה זה כבר סיפור שלמי יש כוח אליו. ובמקביל לכל זאת, נשארתי לבד ואף אחד לא עצר רגע לשאול אותי: רוצה לבוא לארוחת שבת? איך בכלל עברה עליך השנה הזאת? כי היה לי חבר, שאותו לא הזמינו לארוחת שבת, ולכאורה הפך את השנה הזאת שלי למשהו אגואיסטי. מאחלת לכולכם לעבור שנה כזאת רק כדי להבין, ואז תתעוררו ותבינו שהשנה היתה חלום אבל לפחות תבינו שאין. אין לכם מושג.
מאת נופר!
סבלנות למכירה!

סבלנות זו תחושה ברורה בגוף.סבלנות
תרגישו בעצמכם -
תעצמו לרגע עיניים, ותזכרו,
איך זה מרגיש כשאתם נינוחים,
ואיך זה מרגיש כשאתם בלחץ או עצבניים.

כשמתחילים לאבד אותה,
את הסבלנות,
זה מלווה בתחושות פיזיות .
לכל אחד יש את הביטוי הפיזי הייחודי שלו לחוסר סבלנות,
שקורה אוטומטית, במהירות וללא שליטה, כשמתעצבנים.
למשל, נוקשות, קצב מהיר (בתנועות, בדיבור), עצירה של הנשימה.
וכשמנסים להימנע מלהתפרץ ולצעוק,
להתאפק ו"לכלוא" את הכעס בגוף,
זה מתבטא בכווץ שרירים בגוף, למשל, בבטן, בגרון, בידיים.

קל מאד להיסחף אחרי הכעס,
אבל זה לא נעים,
לא לנו ולא לילדים.
הכעס משתלט עלינו במהירות של סופה.
כשאנחנו רגועים, קל להגיד -
"תנשמי",
"תספור עד עשר",
אבל קשה לזכור וליישם כשמתעצבנים.

איך בכל זאת לשמור על אורך רוח?

זה עניין של למידה ואימון.
ללמוד מה מקפיץ אתכם,
להיות מודעים לתגובות הפיזיות,
ולשלוט בהן,
כדי שתוכלו להחליט אתם איך להגיב.

אל תאפשרו לכעס לנהל אתכם

תסמכו על עצמכם שאתם יכולים
להסביר שוב ושוב,
לבקש גם בפעם החמישית עם חיוך (:
ולדבר בנועם.

התקשר/י כעת לתאום פגישה, ללמוד את הדרך לשלווה פנימית

0523-773-226

ממתינה לכם בסבלנות, הדס

 

מאת הדס עין דור
גירושים, האתגר

כשאני התגרשתי "נשמות טובות" דאגו לומר לי שילד להורים גרושים לעולם יחלום שההורים שלו יחזרו להיות ביחד. יכול להיות...
אבל אם הייתי רואה את זה מול העיניים שלי הייתי מסתובבת מכווצת מתחושת אשמה שנים רבות. אז נכון שילדים לא קופצים משמחה כשההורים שלהם מתגרשים אבל אפשר ללמוד איך לחיות בכיף בשני בתים.

בעקבות גרושים מתחוללים שינויים רבים שמשפיעים על כל בני המשפחה. בזמן פרדה אנו זקוקים לכוח שלנו להתמודד אם הכאב והשינויים.

ייסורי מצפון ותחושות אשם שזוללים לנו אנרגיה
הורים רבים חשים ייסורי מצפון בעקבות ההחלטה להתגרש ופועלים מול הילדים מתוך תחושת אשמה. חושבים על הילדים כמה הם מסכנים ועל הנזק הבלתי הפיך שגרמו להם הגרושים. תחושות אלו זוללות אנרגיה ומחלישות את ההורים, בזמן שהם צריכים מקורות חוזק כדי לתפקד בתקופה קשה זו. כשלומדים לשחרר מחשבות ותחושות אלו, מתפנה כוח כדי לתמוך בילדים ולשדר - אנחנו סומכים עליכם שאתם מסוגלים להתמודד עם השינויים.

איך לחזק את הילדים בזמן משבר הגרושים
חשוב לתמוך בילדים בשינויים שהם עוברים. לא להיבהל מרגשות שהם מביעים, לומר שלהיות עצובים זה לגיטימי, ושמותר לכעוס. להעביר מסר שאנחנו, ההורים, מתגרשים אחד מהשני אבל לא מהם, שאין להם קשר להחלטה והכי חשוב - אתכם אנחנו ממשיכים לאהוב.

איך לשמור על תחושת המשפחתיות כשהזוגיות מתפרקת?
לא מתגרשים מאהבה וזו תקופה שיש בה חיכוכים רבים וקשה לתקשר, אבל כשיש ילדים ורוצים בטובתם כדאי לפנות ליעוץ כדי ללמוד איך לתקשר למרות הקושי. לפתור את החיכוכים בינכם, ולשדר להם שמולם אתם חזית אחת. לא להיגרר לעימותים ולבחור להתנהג בכבוד.

הדס עין דור
הקסם בהורות
http://www.hadass.co.il/

מאת הדס עין דור
זוגיות פרק ב' עם ילדים

כשהתגרשתי, הילד שלי היה בן שלוש. אחרי שהתאוששתי מהגרושים רציתי זוגיות חדשה. פגשתי גבר נחמד שמצא חן בעיני ויצאנו. היה לנו מאד נחמד ביחד ואפילו הפגשתי אותו עם הילד שלי. הם שחקו והסתדרו מצוין.
אחרי 5 שבועות שהיינו ביחד הוא הזמין אותי לבוא אתו להשתלמות באילת. זה יצא בסופשבוע שאני עם הילד שלי, אז אמרתי טוב, אבל נבוא שנינו. הוא אמר שאין בעיה. אבל כבר בדרך התחילו הבעיות.

סופשבוע רומנטי עם בן זוג וילד בן 5
בזמן הנסיעה הוא רצה שקט כדי לשמוע מוסיקה והילד שלי קישקש כל הנסיעה ושאל 200 פעם מתי מגיעים. כשהגענו למלון, הוא רצה שנעלה לנוח והילד שלי רצה לברכה. כשהיינו בברכה הוא רצה שנשב מחובקים על מיטת שיזוף בפינה מבודדת, ולי היה ברור שאני משחקת עם הילד שלי בברכה. כשהסתובבנו בטיילת הילד שלי ראה חנות צעצועים ורצה להיכנס להסתכל, כי מעניין את הסבתא שלו לטייל בטיילת ולהסתכל על הים. בערב הוא רצה לצאת לבלות ואני אמרתי שאין מצב שאני משאירה את הילד שלי לבד. בלילה הוא מנסה לגעת בי, ואני מסרבת כי הילד שלי ישן אתנו בחדר. והחבר שלי התחרפן.
הילד שלי באמת התנהג מהמם. הוא לא הפריע. הוא לא נדנד. לא נשכב על הרצפה בצרחות כשאמרתי לו לא. וגם לחבר שלי לא הייתה בעיה עם הילד שלי. הוא חיבב אותו, הם שיחקו ביחד, אבל הוא לא רצה שהוא יפריע לי להיות אתו. נוצר מצב של תחרות בין בן הזוג לילד על תשומת הלב שלי, על הזמן הפנוי שלי. כל אחד רצה אותי רק לעצמו.

כשחזרנו מאילת הייתה ביננו מריבה גדולה ונפרדנו.

הבנתי שאני צריכה ללמוד לתאם ציפיות
אפשר היה למנוע את ההתנגשויות ביננו, אם היינו מתאמים ציפיות. החבר שלי ציפה לבילוי רומנטי של סופשבוע באילת. לא היו לו ילדים והוא לא חשב מה זה אומר לנסוע לחופשה עם ילד בן 5. ואני לא אמרתי שזה לא משתלב, רומנטי וילד. לא הגדרתי מראש מה אני מוכנה, לא הצבתי מראש את ההגבלות. למשל, שנוסעים כשהילד אצל האבא. ואם לא, אז לקחת בחשבון שהילד אתנו ואני אתו, והזמן שלי אתך מוגבל.
חשוב לעשות מידי פעם תאום ציפיות עם בן הזוג לגבי ההתנהלות עם הילדים. לא רק לפני שיוצאים לחופשה, אלא בהתנהלות היומיומית. להגדיר כללים. להסביר שכשהילדים שלך אצלך, את איתם. שלפעמים גם לך בא לקחת מהם חופש. אבל - אני אמא 24 שעות ביממה. 7 ימים בשבוע. ואני אוהבת את זה!

יש הרבה מצבים של התנגשויות בין הצרכים והרצונות של הילדים לאלו של בני הזוג
למשל, יום שני קבעתם ללכת להצגה והזמנתם כרטיסים. שבע בערב, אתם מתכוננים לצאת, ואבא שלו מתקשר. אומר שהילד חולה ובוכה ורוצה רק אותך. מה את עושה???
לך אין שום ספק אבל החבר שלך מתאכזב. הוא כועס ובא אליך בטענות. התגובה הטבעית שלך היא להתגונן או לתקוף בחזרה. בדיוק בנקודה הזו - תעצרי! קחי נשימה! - ותביני את האכזבה שלו. 
כמובן שתתפני לילד שלך אבל אל תדרשי מהחבר שלך שלא יכעס. דברי אתו כך שתבהיריו לו שאת "רואה אותו". אל תתגונני, כן תסבירי - "אני מבינה שאתה מאוכזב, הילד הרס לנו את הערב, אבל לא בכוונה. הוא חולה. גם אני רוצה ללכת להצגה, אבל תבין גם אותי, הילד שלי חולה. אני לא יכולה לא ללכת אליו". ותבטיחי לפצות אותו, בדרך מיוחדת בשבילו.

הסיטואציות הללו שונות בכל זוגיות. יש הרבה משתנים שמשפיעים על הזוגיות החדשה, למשל, מספר הילדים, הגיל שלהם, העזרה שיש מסבים וסבתות, הקשר שלך עם האבא והקשר של הילדים אתו. כדי למצוא את הפתרון האופטימלי לזוגיות שלך, כדאי לבא ליעוץ.

הדס עין דור
הקסם בהורות
http://www.hadass.co.il/

מאת הדס עין דור
מתגרשים עם ילדים

איך לשמור על הילדים כשהזוגיות מתפרקת?

לא מתגרשים מאהבה וקשה לתקשר אבל כשרוצים בטובת הילדים, כדאי ללמוד לשתף פעולה, להיות חזית אחת  מול הילדים, ולבחור להתנהג בכבוד למרות הכעסים והצפת הרגשות.

איך לחזק את הילדים בזמן הגירושים?

הורים רבים חשים ייסורי מצפון ומתנהלים מול הילדים בתחושת אשמה. נחנקים מהעצב של הילדים ומפחדים שיהיה להם קשה.

בתקופת הגירושים כדאי ללמוד:

-איך לתמוך בילדים בשינויים שהם עוברים.
-להעביר מסר שאנחנו, ההורים, מתגרשים אחד מהשני אבל לא מכם.
-לשדר שלגיטימי להיות עצוב ומותר לכעוס.
-איך להתייחס לרגשות של הילדים.
-לסמוך עליהם בהתמודדות.

אפשר לצאת מהמשבר מחוזקים ולמצוא את היתרונות בלחיות בשני בתים.

הדס עין דור
הקסם בהורות
http://www.hadass.co.il/

 

מאת הדס עין דור
סליחה מי אתה? האבא?
המציאות עולה על כל דמיון ומי שחושב אחרת, מוזמן לקרוא את הסיפור הבא של לקוח בטיפול משרדי, סיפור אמיתי פרט לפרטים המזהים ששונו. אלכס הכיר את נטלי כשהיא היתה נשואה לולדימיר ולהם תינוקת בשם אלונה. ש סמוך להיוולדה החליטו נטלי וולדימיר להתגרש. לאחר הגירושין עברה נטלי לגור עם אלכס, ועד מהרה הרתה לו. יסמין, בתם של נטלי ואלכס נולדה בתוך 300 יום מגירושי נטלי וולדימיר, ונרשמה באופן רשמי כבתו של ולדימיר- בהתאם לחוק. אלכס, כעולה חדש, לא ידע מה לעשות וכיצד להתמודד, מהבחינה המשפטית, עם עניין מורכב זה ואיומיה של נטלי כי "הוא כלום ולא מוכר בשום מקום" וכך חי אלכס עם נטלי ושתי בנותיה, אלונה הבכורה שמגדל אותה כאילו היא בתו הביולוגית ואת יסמין שהיא בתו הביולוגית, , אולם הינה רשומה במשרד הפנים כבתו של אב וולדימיר . בשלהי הקיץ פרצה מריבה בין אלכס לנטלי על רקע הביקורת התכופה אותה השמיע אלכס על תפקודה הקלוקל של נטלי. בתגובה נטלי התקשרה למשטרה בתלונה כי אלכס גילה אלימות כלפיה.המשטרה המליצה לאלכס להתרחק מנטלי "עד יעבור זעם" וכך עשה. מייד לאחר עזיבתו את הדירה, לקחה נטלי את שתי התינוקות ונעלמה איתן למקום לא ידוע. כשבועיים ימים חיפש אלכס את הבנות, גם הוריה של נטלי לא ידעו היכן נמצאות השלוש, עד אשר יום אחד הגיעה תלונה למשטרה משכנים ששמעו בכי תינוקות, שנמשך שעות רבות.עו"ס הגיעה לדירה בליווי שוטרים וכשנכנסו אליה – המראה שגילו היה מחריד ומדאיג:שתי הבנות הושארו לבדן ובהשגחת 3 כלבים.בתוך הלול ישבה יסמין, תינוקת בת שנה וחצי שלגופה גופיה וחיתול מלא בצרכים ולצידה בקבוק אוכל ריק. יסמין המורעבת בכתה ללא הרף. בדירה התהלכה אלונה, בת שנתיים וחצי כשהיא אוכלת מזון כלבים שהיה מפוזר בדירה באותה העת.על אלונה התגלו גם סימני חבלה . הבנות נלקחו ע"י המשטרה והועברו לבית הסבים (הוריה של נטלי) ורק אז נודע לאלכס את שחוו הבנות שטרם מלאו להן 3 שנות חיים. נטלי קיבלה צו הרחקה מהבנות ומבית הסבים למשך שבועיים. הבנות הוכרזו כנזקקות בביהמ"ש לנוער אולם לבקשת אלכס, הסכימה השופטת לתת לו צו למשמורת זמנית על שתי הבנות – החלטה נדירה לאור העובדה שהוא אינו מוכר כאביהן. מאז דיון זה נעלמו עקבותיה של האם, אך מעיון בעמוד הפייסבוק שלה נצפתה לאחרונה כי היא התאסלמה, עוטה רעלה וחיה עם בחור מיפו יחד עם שלושת כלביה, שדאגה להוציא מהדירה, אולם עם בנותיה ניתקה כל קשר. אלכס הגיש תביעת משמורת ואבהות לביהמ"ש לענייני משפחה.ביהמ"ש האריך את הצו למשמורת זמנית וכן הורה על עריכת בדיקה לסיווג רקמות (המכונה DNA) כדי לקבוע מיהו אביה של יסמין.כמה ימים לפני הבדיקה שנקבעה בביה"ח ומשלא הצלחתי ליצור קשר עם האם, כדי לוודא שמגיעה לבדיקה, עתרתי לביהמ"ש להורות לביה"ח לערוך בדיקה רק ביסמין ובאלכס מבלי להשוות את הדגימה לאם.בקשה זו הינה חריגה, אולם לשמחתי הן המדינה והן מומחה רפואי תמכו בבקשה וביהמ"ש נעתר לכך. בינתיים הבנות הושמו לראשונה במעון,עם ילדים בני גילן הן מקבלות טיפול הן רגשי והן נפשי, הן לומדות עברית ומנסות להדביק את הפער ההתפתחותי. צוות המטפלות מביע שביעות רצון מקצב ההתקדמות של הבנות. הבדיקה לסיווג רקמותהראתה שאכן אלכס הינו אביה של יסמין ומשרד הפנים רשם את דבר אבהותו וכעת נותר רק לשנות את שם משפחתה של יסמין לשם משפחתו של אלכס. לגביאלונה הצלחנו לקבל קצבת ילדה נטושה מהביטוח הלאומי מאחר ואביה הביולוגי לא זן אותה וכן הוריה הביולוגים ניתקו עימה קשר. הבעיה היא, שיש לעדכן את חשבון הבנק של זכאי הקצבה או ההורה המשמורן ולאור העובדה שאלכס הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, לא ניתן היה לעדכן חשבון בנק. יוסבר כי אלכס הפך לחייב ונפתח נגדו תיק הוצאה לפועל בעקבות חוב לבנק הפועלים ובין היתר הוא הוגבל ברישומי בנק ישראל. בעקבות פנייתי לקרן לידידות בראשות אורלי וגיא, הסכימה הנהלת בנק הפועלים הן לבטל את ההגבלות שחלו על אלכס והן להפחית משמעותית את קרן החוב, כך שכיום הקצבה משתלמת לידיו ועוזרת לו לכלכל את הבנות. אולם הפרשה רחוקה מלהסתיים, באופק נשמעים איומי הסבים לפיהם ירצו להתמנות כמשמורנים על הבנות ובכך לטרפד את תהליך האימוץ שבכוונת אלכס להתחיל בו כדי לאמץ את אלונה. האור בקצה המנהרה הוא שהבנות ממשיכות להתפתח בקצב מסחרר ולשביעות רצון המטפלים בהן ושירותי הרווחה והן מדביקות פערים כך שכולנו אופטימים כי תוכלנה להשתקם ולהתגבר על הטראומה והטלטלה שחוו בחייהן הקצרים
מאת עו"ד שירלי שדה
עשרה טיפים לשרוד בחגים אחרי משבר גירושין
עשרה טיפים לשרוד בחגים אחרי משבר גירושין מוגש על ידי ארגון משפחה חדשה ההתמודדות עם גירושין ופרידה מתעצמת בעונת החגים. רבים חשים מאוימים מפני הלחץ והמתח המשפחתי שמביאים עמם החגים, מקור החרדה נובע מצד אחד מהעצב והפחד מבדידות ומצד שני מתוך רצון בשמירה על נורמליזציה ככל הניתן. עונת החגים משמשת תזכורת מתמדת, למצב החדש ועלולה להעצים משבר קיים, יש לציין כי קיימת גם תופעה הפוכה, אצל מי שנפרדו זה מקרוב, יכולה להתפתח תחושה של שחרור ואושר. למרות שאין פתרונות קסם, יש דברים שניתן לעשות כדי להקל על ההתמודדות. תכננו מראש – תוכנית ידועה וקבועה מראש, חשוב שתהיה מהנה, הידיעה מה הולך להיות מראש, מונעת חרדה מפני הלא נודע, בכלל זה אפשר גם "לברוח" לחופשה בסביבה רחוקה ולא מאיימת המונעת מגע עם אנשים מלחיצים. צרו מסורת חדשה – יצירת התנהגות חדשה או אימוץ מסורות ישנות חביבות יאפשרו לכם ליצור מצב שאינו מזכיר לכם את המנהגים והמסורות מהם נפרדתם לאחרונה. הרגיעו את הילדים בכך שתסבירו להם שהחגיגות תימשכנה, אבל בדרך אחרת – את הדרך האחרת רצוי לתכנן יחד עם הילדים ולהפוך אותם לשותפים פעילים. התאימו את התכנון לטובת הילדים – ילד עצבני, עייף או מתגעגע הוא מתכון לצרות, גם ילד המוצא ממסגרת או מסביבה אהובה יהיה מאושר אם תציעו לו אלטרנטיבה אטרקטיבית  תדאגו שהילדים יהיו מרוצים ושבעים כך תוכלו ליהנות מהם והם מכם. הימנעו מלעסוק בסידורים אישיים, תיהנו מהחופש, פנו את הזמן לילדים. הכינו לוח זמנים – ערכו רשימה של כל מה שאתם צריכים לעשות במהלך החג, זה יעזור לכם להרגיש יותר בשליטה ופחות במתח. מלאו את המשימות כראוי. בקשו עזרה ממשפחה תומכת וחברים – עדיף להישען על חבורת אנשים תומכת, מאשר לסבול בשקט מבדידות ודכדוך. בקשו עזרה מכל סוג, כמו הקשבה, חמלה, הזדהות, בילוי משותף, ידידות והבנה. אל תשמרו את הדברים בבטן. היו מציאותיים – "תמונה מושלמת" – אין דבר כזה, החגים הם בדרך כלל רק אשליה,  בעיקר בשנה הראשונה של הפרידה, קשה לעבור אותם, זכרו, הם חולפים והחיים נמשכים. שמרו על עצמכם – בתקופת החגים צריך לצבור כוחות, השתדלו לישון טוב, לאכול טוב על מנת למקסם את היכולת שלכם להתמודד, שימרו על גוף בריא שיבריא את הנפש. תכננו את המנוחה- תנו לעצמכם הפסקה. זה מגיע לכם! הימנעו מלפוצץ את סדר יומכם, התרכזו בדבר אחד – בחופשה אחת, ביום אחד, כל דבר בעיתו – זה יהיה קל יותר. זה ישתפר. זה יכאב פחות. בהצלחה ממשפחה חדשה !
מאת עו"ד אירית רוזנבלום
סתיו
הסתיו כאן אבל לא כאן. רוב הימים נעימים או חמים, נראה שהוא מהסס להגיע, ואני תוהה אם זה אומר שהחורף יפתיע אותנו בבת אחת. בדרום החורף ככל הנראה נוכח - רוב הזמן הם רואים אפור - של הבטון במקלט. שחור - של הטילים, שהופכים בעצמם לגשם.
מאת מעצבת
מספרה
החלטתי לפנק את עצמי, להתחיל מחדש - הסתפרתי, צבעתי, עשיתי פן... יצאתי מהמספרה בתחושה שמעכשיו - הכל יהיה טוב יותר... הרגשתי שאני נראית טוב יותר, אפילו ההליכה שלי השתנתה, וראיתי שמסתכלים עלי. אבל אחרי יומיים הכל חזר להיות אותו דבר... השינוי - חייב להיות  מבפנים. נכון, התספורת עזרה לי להקפיץ את האנרגיות שוב, אבל חייבים לעשות שינוי מבפנים. אם קיבלנו החלטה - ללכת איתה עד הסוף, לעשות הכי טוב שאפשר.
מאת מעצבת
שלכת
מריחים את הסתיו... פרידות לכאורה קשות יותר בחורף ובסתיו, אבל אותי זה מעודד. יש משהו באווירה הזאת, שמריח כמו התחלות חדשות:  צמרמורת, קריר, רומנטיקה באויר, לא מזיעים. הרוח מבדרת את השיער, וזה חושף משהו שגורם לו להתחיל מחדש.
מאת מעצבת
עיצוב חלל

כשמעצבים את החלל צריך לקחת בחשבון, שבעתיד יצטרפו אליו אנשים שגם אותם תרצו לעצב. להשאיר מקום במגירה בשבילו? להשאיר מקום על המדף בשבילה? ובכן, צריך אמנם לקחת בחשבון כמה צעדים קדימה, אבל לא להגזים. תמיד אפשר לפנות מקום. כשאתם מתחילים מחדש בשביל עצמכם - השאירו מקום לעצמכם.

מאת מעצבת
עונות
עדיין לא הצלחתי להבין אם אני מעדיפה קיץ, שבו מזיעים אבל מצד שני יש ים, לבין חורף, שבו צריך המון שכבות ,אבל מצד שני הן מסתירות את מה שלכאורה מיותר. למה לכאורה? כי שום דבר בי לא מיותר.   כשהתגרשתי הבנתי שמשהו אחד היה מיותר - אני. אז פיניתי מקום למישהי אחרת
מאת חופית
החיים נותנים לך - תיקח!
אייל גולן, זמר העשור שר את הלהיט "שמועות" שכתב לו יוסי גיספן: "אמרו עלי הרבה דברים שברי אמת חצאי שקרים אני שומע את הכל ואומר שימשיכו לדבר העיקר שאני כאן איתך ואת זה אף אחד לא יקח אין לי כלום בלעדייך את הכוח שלי במקרה שלי, הלחן של עדי לאון נשאר אבל הפזמון קצת שונה: העיקר שאת לא פה איתי וזה טוב וכל כך אמיתי החיים בלעדייך הם החמצן שלי..." אם אמשיך לצטט משירים או לפחות בפתיחה אז: "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא כי הוא חי " - בסרט. ללא כל הכנה גיליתי יום אחד בהיר שזכיתי לגלם את יוזף ק. על-פי פרנץ קפקא. אני מואשם בכל כך הרבה האשמות שווא, מייחסים לי מעשים עליהם אני שומע בפעם הראשונה, מעלילים עלי עלילות , שקרים וחצאי אמיתות , מעקלים לי חשבונות בנק, מאיימים עלי בצווים כאלה ואחרים. ומי עומד מאחורי הניסיון להפוך את חיי לסצנה קפקאית ? הילדה שהכרתי עוד מימי בית הספר ולימים נהייתה אשתי? האישה שאיתה חלקתי יצועי שנים רבות? האמא של הבנות שלי? לא נעים לומר: כל התשובות נכונות. לאחר שיצאתי מההלם הראשוני, הבנתי מה עלי לעשות. כמו שנוהגים לומר מיטב מנהיגנו בבתי המשפט אגן על עצמי כאילו אין חיים אחרים ובשאר ימות השנה – אחיה כאילו אין משפט, עלילות ושקרים אתמקד בחיים ובטוב שהם מציעים. והם הציעו - ואני לקחתי
מאת אביב
אפשר גם אחרת
כשהכרתי את בעלי הראשון, זה היה כמו באגדות. אהבה ממבט ראשון, פרפרים, זיקוקין ומה לא. לאחר מספר חודשים של שכרון חושים התחתנו והבאנו לעולם את הבת המקסימה שלנו. ואז התחילו החיים האמיתיים- הורמונים, לילות בלי שינה, לחץ ומתח. ה"לא יאומן" קרה - האהבה במבט שני כבר נראתה אחרת, הפרפרים פרחו ועפו ואפילו הזיקוקין כבר יצאו אל מחוץ לחוק... לא לקח זמן רב והחלטנו שיותר טוב כלום מכמעט והחלטנו לפרק את החבילה. אבל לא כמו כולם. בלי מאבקים מלוכלכים ובלי עורכי דין. נשארנו חברים טובים עד היום , ואפילו היינו בחתונות אחד של השנייה, ולבת המקסימה שלנו נוספו אחים ואחיות משני הצדדים כשלפעמים כולנו נפגשים מסביב לשולחן החג. לכן, מניסיון אני אומרת - אפשר גם אחרת.
מאת תמי
מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה
אני מניח שאני קצת מבוגר בשביל סיפורי גירושין, בכל זאת אני כבר בעשור השישי לחיי. ובכל זאת למען אנשים אחרים שנקלעים לפרידות החלטתי לספר בקצרה על מה שקרה לי. אני שותף באחד מהמשרדים המצליחים ביותר בתחומו. לפני כתשע שנים החלטתי במקרה לחזור הביתה. הלא יאומן (שהוא כנראה יאומן מאד על פי הסטטיסטיקה) קרה. מצאתי את אשתי- אישה כמעט בת 50 עם מאמן הכושר שלה בתרגיל מתיחות שלא משאיר מקום לדמיון ובעיקר "עבד" על השרירים שלי. הרגשתי כאילו כל הדם אוזל מגופי בבת אחת, כמעט התעלפתי ולמרות זאת- האגו הגברי השתלט עלי ומיד אמרתי לה שיש לה שעה "לעוף" מהבית ושניפגש ברבנות!!! לאחר שמאמן הכושר המסוקס ברח מהבית (מחזה אבסורד בפני עצמו) ניסתה אשתי דאז את כל השטיקים הידועים של דברים שכאילו יצאו למילואים: "זה לא מה שאתה חושב" זה קרה רק פעם אחת" "זה לא אהבה" וכו' משראתה כי זה לא עוזר לה, התחננה שלפחות אני אצא מהבית לכמה ימים ואתן לה לארוז את הדברים שלה ולמצוא דירה לעבור אליה ללא הלחץ שאני נושף בעורפה. לא יודע למה, אבל ברגע של חולשה האמנתי, הסכמתי ויצאתי מהבית לשלושה ימים. לאחר שלושה ימים חזרתי הביתה וכשנכנסתי חשכו עיני תרתי משמע - אפילו נורות לא היו בבתי המנורה, שלא לדבר על כל שאר הריהוט, מוצרי החשמל. למעשה אשתי דאז שהתחננה לכמה ימים של שקט דאגה באותו שקט מופתי "לנקות" את הבית כליל מכל תכולתו (מדובר בהרבה יותר ממקלט טלביזיה ומיטה...). ואני בהחלט הרגשתי ששוב "נדפקתי" ומי שנדפק פעם אחת כנראה כבר לא יכול להיגמל מזה...
מאת שלמה
gila123
mom145
mishpati160
tfoza160
claly124