גירושין – תשובות לשאלות שהכי עניינו אתכם

אין ספק שהליך של גירושין הוא הליך מטלטל עבור כל בני המשפחה. מדובר בסיום הנישואין באופן פורמלי ומעשי,  וכתוצאה מכך פירוק הזוגיות  – "פירוק הבית", פירוק השיתוף ברכוש, יצירת שני בתים במקום אחד, הסדרי ראיה עם הילדים, שינוי מגורים לפעמים, חובות חדשים כמו תשלומי מזונות, וכולי.

נושא הגירושין הוא נושא רחב המורכב מנושאי משנה רבים ובין היתר: גישור, בית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני, מרוץ הסמכויות בין הערכאות, מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת הרכוש, קביעת המשמורת של הילדים והסדרי הראיה, מדור, עניין הגט, ועוד.

גירושין בישראל הם עניין מורכב. מצד אחד נושא הגירושין שייך לדין הדתי ולבית הדין הרבני שיש לו סמכות בלעדית לדון בנישואין ובגירושין של יהודים בישראל. בית הדין מוסמך בלעדית לדון בגירושין והליך הגט. מצד שני בנושאים שקשורים לגירושין כמו חלוקת רכוש, מזונות, משמורת וכולי יכול לדון גם בית המשפט למשפחה.

המורכבות נובעת גם מההבדלים בין הדין הדתי (ההלכה) שנהוג בבית הדין הרבני, והדין האזרחי לפי דן בית המשפט למשפחה.

מורכבות זו דורשת מקצועיות וניסיון רב בטיפול בתיקי גירושין ועל כן חשוב מאוד להיעזר במומחים בתחום זה.

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה

לפני הכול גירושין מוגדרים כסכסוך משפחתי, ומשכך ראה המחוקק צורך לחוקק את החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. מדובר בחוק משמעותי ששינה את ההסדרים הנהוגים בכל הקשור לתיקי גירושין, וזה כחלק מההכרה הכללית ביתרונות הגישור כדרך חלופית לפתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט.

החוק מבקש לסייע לבני הזוג לפתור את הסכסוך המשפחתי בדרך של שלום ומחוץ לכותלי בית המשפט וזאת כדי שהסכסוך ינוהל באופן הטוב ביותר עבור כל המשפחה. החוק קובע הליך חובה על פיו  לפני שמגישים תביעה לבית הדין הרבני או לבית המשפט למשפחה בעניינים שקשורים לגירושין, צריך להגיש קודם כל בקשה ליישוב סכסוך ללשכות סיוע שנמצאות בסמוך לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני. הצדדים מוזמנים ליחידות הסיוע להליך של 4 מפגשים כדי להמליץ להם על דרך לפתרון הסכסוך הזוגי שלהם אשר מתאימה למצבם. הכוונה היא להציע או להמליץ לצדדים לנהל ולפתור את הסכסוך שלא בבית המשפט אלא באמצעות גישור.

אחרי סיום המפגשים הצדדים יחליטו אם להמשיך בהליכים בבית המשפט או בבית הדין הרבני או לנסות ולפתור את הסכסוך הזוגי בהליך של גישור.

אם ההליך נגמר ולא ממשיך לגישור אזי מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך זכאי להגיש תביעות לערכאה העדיפה עליו בתוך פרק זמן הקבוע בחוק.

גישור גירושין

גישור גירושין מהווה תחליף לפתרון סכסוכי גירושין מחוץ לבית המשפט. גם בטרם חקיקת  "החוק להסדרי התדיינויות בסכסוכי משפחה", הייתה קיימת אופציה של גישור לזוגות המצויים בעיצומו של סכסוך ועומדים להתגרש.

להליך הגישור יש יתרונות רבים בולטים, ובהם פתרון הסכסוך בדרכי שלום תוך הדברות ותקשורת, מזעור של פגיעה בילדים ובשאר בני המשפחה, ההליך זול וקצר יותר מהליך משפטי, מפחית לחצים ומתחים הקשורים בגירושין, ומאפשר לבני הזוג לשמור על קשר טוב גם אחרי ההסכם.

הסכם גירושין

בני זוג המצויים בסכסוך יכולים לחסוך לעצמם הליכים משפטיים מלחמתיים אם יגיעו להסכם גירושין לפני פניה לבית המשפט.  צדדים  שיש ביניהם הסכמה והבנה, יכולים לנסח להסכם כזה בעזרת  עורך דין/מגשר. את הסכם גירושין החתום יש להגיש לבית הדין הרבני או לבית המשפט למשפחה לאישור ולמתן תוקף של פסק דין. לאחר מכן אפשר לגשת מיד להליך הגט המתקיים בבית הדין הרבני. ההסכם יכלול את כל הנושאים שקשורים לגירושין ובין היתר מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת רכוש מכל הסוגים, הסדרי ראיה ומשמורת, מדור, מתן הגט וכולי. אם לא מצליחים להגיע להסכם גירושין, אז יהיה על בית המשפט או בית הדין יפסקו בתביעות הגירושין העומדות במחלוקת בין הצדדים.

ערכאות שיפוטיות שעוסקות בגירושין ובנושאים שקשורים לגירושין

יש מקרים שבני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכם גירושין,  הם חלוקים בדעותיהם ומסוכסכים מאוד ולא מצליחים גם למנוע את הגירושין בעזרת טיפול זוגי. במקרה כזה לא נותר להם אלא להתעמת בבית המשפט או בבית הדין. אם לא יצליחו בהליך של גישור ולא הגיעו להסכם גירושין יהיה על בני הזוג לבחור איזו ערכאה שיפוטית מתאימה להם יותר כדי להתדיין ולהשיג זכויות המגיעות להם ולמהר להגיש את תביעותיהם לערכאה המתאימה ביותר.

לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית לדון בגירושין ובגט. כמו כן לבית הדין ולבית המשפט למשפחה קיימת סמכות מקבילה לדון בעניינים שקשורים לגירושין כמו: מזונות, חלוקת הרכוש, משמורת, הסדרי ראיה, ומזונות אישה, וכולי. לבית המשפט למשפחה גם סמכות לדון במזונות ילדים ואילו לבית הדין הרבני סמכות לדון בנושא זה רק בהסכמת שני הצדדים.

ניתן לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני להגיש תביעת גירושין הכוללת עילה לגירושין מרשימת עילות סגורה, ולכרוך לתביעה נושאים שקשורים לגירושין. יש הוראות הנוגעות לכריכה, ואם הכריכה אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים או שאין עילת גירושין כדין, התביעה תידחה.

לבית הדין למשפחה סמכות מקבילה לדון רק בנושאים שקשורים לגירושין כמו מזונות אישה, חלוקת הרכוש, משמורת והסדרי ראיה, ומזונות ילדים.

יש הבדלים בין הערכאות: בית הדין הרבני דן על פי הדין האישי כלומר על פי ההלכה, ואילו בית המשפט למשפחה דן על פי הדין האזרחי בנוגע לחלוקת הרכוש ומשמורת ילדים  (בנושא של מזונות דן בית המשפט למשפחה על פי הדין האישי).

עילות הגירושין

גירושין מצויים בסמכות בלעדית של בית הדין הדתי והם שייכים לדין האישי. על כן, תביעת גירושין חייבת להיות נסמכת על עילת גירושין מרשימת עילות סגורה הקבועה בהלכה. את עילות הגירושין צריך להוכיח בראיות. יש עילות לגבר ויש עילות לאישה.

ככלל, קיימות עילות גירושין שמקורן בפגמים גופניים של בן הזוג  כמו חוסר יכולת של בן הזוג לקיים יחסי אישות בשל מומים או מחלות.

יש עילות גירושין שקשורות להתנהגות בן הזוג ולמשל, בן הזוג מורד: מסרב לקיים יחסי אישות, או בן זוג שמקיים יחסי אישות עם בני זוג אחרים, בן זוג שמסרב לשלם מזונות, או מתנהג באופן אלים .

עקרות של האישה מעל ל- 10 שנים גם היא מהווה עילת גירושין. עילות גירושין נוספות נגד האישה הן כאשר האישה נוהגת באופן לא צנוע, גורמת לבן זוגה לעבור על המצוות, בוגדת עם אחר או שקיים חשד שהיא בגדה, או נוהגת באלימות נגד בעלה, וכולי.

מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה

בשל קיומה של סמכות מקבילה בנושאים שקשורים לגירושין בין בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה, נוצר מרוץ סמכויות בין הערכאות. העיקרון הוא שהצד שהקדים והגיש ראשון של תביעותיו לערכאה העדיפה עליו יגרור את הצד השני להתנהל בערכאה זו.

עם זאת, כדי להתנהל בבית הדין הרבני צריך לעמוד בתנאים שקשורים לכריכת תביעות בנושאי הגירושין לתביעת הגירושין הראשית.

הגט

הגט הוא הקביעה המשפטית של הפירוד בין בני הזוג. הגט נמצא בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, והוא צריך להינתן מרצון בלבד. הגט הוא ההליך שמסיים את הנישואין. יש מקרים שבן זוג יבקש למנוע את מתן או קבלת הגט, חלק מניסיון לסחוט את הצד השני בוויתורים לגבי חלוקת הרכוש, גובה המזונות, וכולי.

במקרים כאילו, ולאחר שניתן פסק דין למתן גט, יכול בית הדין הרבני להטיל סנקציות כנגד סרבן הגט, כמו עיכוב יציאה מהארץ, מאסרים, הגבלה על רישיון נהיגה, על סנקציות חברתיות, מזונות עונשיים,  וכולי.

הליך מתן או קבלת הגט מבוצע במסגרת טקס הלכתי בבית הדין הרבני וכולל הצהרות של הבעל בפני סופר סתם הכותב את הגט על קלף, חתימה על הגט בנוכחות עדים, מסירת הגט לאישה, קריאת הגט וכולי. בית הדין מוודה שהכל נעשה מרצון וקובע איסורים על האישה הגרושה כמו איסור על נישואין במשך כ 92 ימים ממתן הגט, וכולי.

בחירת עורך הדין המייצג

מדובר בחלק היותר חשוב בתהליך גירושין. כשמחליטים להתגרש חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מקצועי העוסק בתחום, כדי להכיר את ההליכים הצפויים , איך למנוע טעויות אסטרטגיות, וכולי.

עורך הדין חייב להיות מומחה בתחום ובר ניסיון בניהול תיקי גירושין, להיות מנוסה בייצוג , ובניסוח הסכמי גירושין.

האתר שלנו

אתר meetgarshim.co.il מכיל תשובות לשאלות נפוצות בנוגע להליך גירושין בישראל, ויש בו כדי לתת מידע ראשוני כללי בנוגע לחלק מהנושאים הקשורים להליך המורכב של גירושין בישראל.

התכנים באתר מגוונים ויש בהם כדי לתת תמונה כללית על נושא הגירושין.

עם זאת, אין בתשובות כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי המתאים לכל מקרה ומקרה ונסיבותיו, ורצוי תמיד להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.