הליך גירושין בישראל הוא הליך מורכב מבחינה משפטית. הליכי גירושין מתקיימים בשתי ערכאות מקבילות. בית הדין הרבני הוא ערכאה ייחודית המוסמכת לדון בנישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל ובית המשפט לענייני משפחה הוא ערכאה אזרחית, המוסמכת לדון בעניינים הנובעים מהגירושין.
בית הדין הרבני
בית הדין הרבני ידון בענייני הגירושין לפי הדין האישי, הדין הדתי של כל עדה ועדה. באופן זה, יהודים ידונו בבית הדין הרבני על פי דין תורה וההלכה, מוסלמים בבית הדין השרעי, נוצרים בבית הדין של העדה הנוצרית, ודרוזים בבית הדין של העדה הדרוזית.לבית הדין הרבני ישנה סמכות ייחודית לדון בכל הקשור לעניין הגט וסידור הגט. כמו כן בית הדין הרבני יכול לדון גם באישור הסכמי גירושין, ותביעות שקשורות לענייני הגירושין כמו: חלוקת הרכוש, מדור, מזונות, הסדרי ראיה, משמורת, וכו'. לבית הדין הרבני סמכות לדון גם בתביעת שלום בית.
בית משפט לענייני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה ידון בנושאים שקשורים לגירושין כמו מזונות, הסדרי ראיה ומשמורת, חלוקת הרכוש, מדור וכו'. בית המשפט דן על פי הלכות מהדין האזרחי.מהו מרוץ הסמכויות?
בישראל קיימת סמכות מקבילה בין בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, בנושאים שקשורים לגירושין כמו מזונות, חלוקת הרכוש, מדור, הסדרי ראיה, ועוד. הסמכות המקבילה בעניינים אילו יוצרת מרוץ סמכויות.
אם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכם גירושין בכל מסגרת שהיא (יחידות הסיוע או מגשר פרטי), יכול מי שמעוניין בגירושין להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני או תביעות בנושאים קשורים לגירושין לבית המשפט לענייני משפחה.אם רק אחד מהם רוצה להתגרש, יהיה עליו להגיש תביעת גירושין ולהוכיח עילת גירושין. התביעה תכלול בקשה למתן גט על פי עילות גירושין ספציפיות המחייבות מתן גט (מומים, עקרות, התנהגות לא נאותה, בגידות וכו'). ניתן לכרוך לתביעת הגירושין גם עניינים הקשורים לגירושין כמו: חלוקת רכוש, מזונות, מדור וכולי.
לחילופין, יכול מי שמעוניין להתגרש להקדים את הצד השני, להגיש את תביעותיו הקשורות לגירושין (חלוקת רכוש, מזונות, וכו') לבית המשפט לענייני משפחה כערכאה מקבילה בעניינים אילו.בעקבות עקרון מרוץ הסמכויות, לכל צד יש אינטרס להגיש בהקדם את תביעותיו לערכאה העדיפה עליו. כאשר צד מגיש תביעות לערכאה מסוימת, הוא חוסם בכך את הצד השני מלהגיש תביעות בנושאים אילו לערכאה השנייה. עם זאת, תביעת הגירושין למתן הגט וסידור הגט ידונו אך ורק בבית הדין הרבני כסמכות ייחודית.
עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות
בשל מרוץ סמכויות, נקבע עקרון של כיבוד הדדי בין הערכאות – החלטות שניתנו בנושא מסוים בבית הדין הרבני יכובדו על ידי בית המשפט למשפחה.במקרים בהם, שני הצדדים לא מצליחים להגיע להסכם גירושין מחוץ לכותלי בתי המשפט ובתי הדין, יתחילו הליכי הגירושין בהליך של בקשה ליישוב סכסוך על פי חוק גישור חובה שנכנס לתוקף ב- 2016 ( חוק להסדר התדיינויות בסכסוך משפחה), וזאת עוד לפני הגשת תביעת גירושין לבית הדין או תביעות לבית המשפט למשפחה.
את הבקשה מגיש צד המעוניין בגירושין. מטרת ההליך היא הגעת הצדדים להסכם גירושין. במידה ובתום ההליך לא הגיעו הצדדים להסכם גירושין, יכול הצד המעוניין בגירושין, להגיש תביעות גירושין לבית הדין הרבני או תביעות לבית המשפט למשפחה בענייני הגירושין. הבקשה ליישוב סכסוך תידון ביחידות הסיוע שליד בית המשפט למשפחה או ליד בית הדין הרבני. שם יתקיימו 4 פגישות מהו"ת (מידע, היכרות, ותאום) באמצעות צוות עובדים סוציאליים, שינסו להביא את בני הזוג להסכם גירושין. רק אם הליך גישור הגירושין לא יצלח, ניתן יהיה להגיש תביעות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, יש לו הזכות להקדים ולהגיש ראשון את תביעותיו לערכאה עדיפה עליו, וכך נותר מרוץ הסמכויות על כנו. לחילופין, אם הצדדים הצליחו להגיע להסכם גירושין, הוא יוגש לאישור ולמתן פסק דין לבית הדין הרבני או לבית המשפט למשפחה, ולאחר מכן יוכלו לדון בהליך סידור הגט בבית הדין הרבני.