חלוקת הרכוש הוא נושא מהותי בגירושין, שמצוי ברוב המקרים במחלוקת בין בני הזוג. חלוקת הרכוש קשורה לתאריך הנישואין של
הצדדים. באופן זה, על זוגות שנשאו אחרי המועד 1.1.74 יחול הסדר של איזון משאבים הקבוע בחוק יחסי ממון. במקרה כזה מחלקים את הרכוש עם פקיעת הנישואין או גם לפני הגט.
בירור הרכוש העומד לחלוקה תחילה
הרכוש העומד לחלוקה הוא ככלל רכוש שנצבר במהלך שנות הנישואין, ובין היתר: כספים, נדל”ן, פנסיה, קופות גמל, קרן השתלמות, חברות, עסקים, וכולי. אפשר לחלק כל דבר בעל ערך כלכלי וגם מוניטין מקצועי. הרישום של הרכוש אינו משנה לעניין החלוקה, ויחלקו בו גם אם רשום על שם צד אחד.
בני זוג שמתגרשים יחלקו ביניהם גם חובות אשר נוצרו במהלך התנהלותם המשותפת בתקופת הנישואין.אם זאת, כאשר מוכיחים שצד יצר חובות במסגרת עבירות פליליות שביצע ללא ידיעת הצד השני, לא יוכלו לחייב את הצד השני בנטל ההשתתפות.
חלוקת הרכוש לפי עקרון איזון משאבים
בני זוג שנשאו אחרי המועד 1.1.74 או ידועים בציבור, יחול עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל”ג – 1973. על פי החוק, חלוקת הרכוש במקרה זה תהיה על פי הסדר של איזון משאבים. רכוש שצברו במשך שנות הנישואין, יאוזן בין הצדדים בעת פקיעת הנישואין: בזמן הגירושין, או במות אחד מבני הזוג. על פי תיקון לחוק בית המשפט רשאי לפסוק על איזון הרכוש גם בטרם מתן הגט. על פי הסדר זה כל צד יהיה זכאי למחצית משווי הזכויות של כלל הנכסים.
על פי חוק יחסי ממון יש חריגים לחלוקה זו, רכוש שהובא לפני הנישואין, מתנות, ירושה, גמלא מביטוח לאומי, פיצויים בגין נזקי גוף, וכל מה שבני הזוג הסכימו שלא לחלק ביניהם.יש מגמה בפסקי הדין, שגם רכוש שנצבר לפני הנישואין וצד הביא אותו לנישואין יחולקו בו הצדדים אם הוכחה כוונת שיתוף ספציפית ברכוש כמו מתנה שניתנה לשני בני הזוג, או דירה שצד הביא לנישואין והוכח שהיתה בה כוונת שיתוף (שיפוצים של הדירה או תשלומי משכנתא שולמו מחשבון משותף, או שהצדדים גרו בה וכולי).
חלוקת רכוש בהתאם להסכם ממון
הסכם ממון הוא הסכם שכורתים הצדדים ביניהם והוא קובע כיצד יחולק הרכוש במפורט במקרה ויתגרשו. ההסכם מונע סכסוכים עתידיים. את ההסכם צריך לאשר בבית המשפט או אצל נוטריון ולתת לו תוקף של פסק דין.חלוקת הרכוש על פי חזקת השיתוף
בני זוג שנשאו לפני המועד 1.1.74 יכולים לחלק את רכושם המשותף בכל רגע נתון, ללא סיום הנישואין עקב גירושין או פטירה.
על פי הלכת השיתוף, בני זוג שחיים יחד במסגרת של משק בית משותף והוכח כי ניהלו מאמץ משותף, הרכוש שצברו במהלך חייהם הוא משותף לשניהם ויתחלק ביניהם באופן שווה, גם אם רשום על שם אחד מהם, או אם הובא לנישואין, בתנאי שלא החליטו על כוונה אחרת לגבי חלוקתו.נכסים שניתנו במתנה או ירושה לפני הנישואין בדרך כלל שייכים לבן הזוג שניתנו לו, אלא אם קבעו אחרת בהסכם, או הוכח שהיתה כוונה לשתפו.
על פי הלכת השיתוף גם החובות משותפים, בתנאי שנוצרו בתום לב, למעט מקרים שאחד מהצדדים הפר נאמנותו, ויצר חובות תוך הפרה זו, זייף חתימות וכולי.